תמונה של אילונה מאהר בבריכה עוררה תגובות רבות ברשת, כאשר חלק מהגולשים חשבו שהספורטאית "שרירית מדי". שחקנית הרוגבי האמריקאית הגיבה להערות המגניבות הללו (בודי שיימינג), מה שהצית מחדש את הדיון על ייצוג גופן של נשים בספורט.
פרסום שמצית מחדש את הוויכוח על סטנדרטים פיזיים
אילונה מאהר, הידועה בהופעותיה עם נבחרת הרוגבי השביעית לנשים של ארה"ב, משתפת באופן קבוע תוכן הקשור לחייה כספורטאית ברשתות החברתיות. בפוסט שפורסם לאחרונה והראה את הספורטאית ליד בריכה, מספר תגובות התמקדו במבנה גופה. חלק ממשתמשי האינטרנט התייחסו ל"מראה שנחשב רחוק מאוד מהסטנדרטים המסורתיים הקשורים לנשיות". שיתוף התמונה הזו עורר במהירות תגובות, שהמחישו כיצד גופן של ספורטאיות ממשיך להיות, למרבה הצער, נתון לביקורת ציבורית.
מספר מחקרים מראים כי ספורטאיות נוטות יותר לקבל הערות על המראה שלהן מאשר על הביצועים האתלטיים שלהן. תופעה זו נפוצה במיוחד בספורט שבו כוח פיזי משחק תפקיד משמעותי. ברוגבי שביעיות, ספורט אולימפי מאז 2016, תכונות פיזיות כמו מהירות, סיבולת וכוח הן חיוניות. לכן, פיתוח שרירים הוא חלק בלתי נפרד מאימון השחקניות.
ספורטאית המחויבת לייצוג כוללני יותר
אילונה מאהר, שהייתה רגילה להתייחס לנושאים הקשורים לדימוי גוף, דיברה במספר הזדמנויות על הלחץ שחשות נשים מסוימות, במיוחד בספורט עילית. שחקנית הרוגבי מדגישה באופן קבוע כי ביצועים אתלטיים כרוכים באימונים אינטנסיביים, שיכולים להוביל לשרירים מפותחים היטב, מאפיין נפוץ בקרב ספורטאיות ברמה גבוהה. הצהרותיה הפומביות נועדו לעודד תפיסה רחבה יותר של גיוון גופני, ולהזכיר לנו שכוח פיזי הוא מרכיב מרכזי בענפי ספורט רבים.
צפו בפוסט הזה באינסטגרם
ויכוח חוזר על סטנדרטים של יופי
התגובות שעורר פרסום זה ממחישות בסופו של דבר את ההתפתחות ההדרגתית של סטנדרטים של יופי בחברה בת זמננו. הסיקור התקשורתי המוגבר של ספורט נשים תורם לייצוג מגוון יותר של הגוף. עבור צופות רבות, הנראות של ספורטאיות בעלות פרופילים מגוונים מובילה להכרה גדולה יותר בדרישות הפיזיות הקשורות לביצועים.
חלק מהספורטאיות אף משתמשות בפלטפורמות אלו כדי לקדם תדמית מכילה יותר של גוף האישה, תוך חוגגות את מגוון צורות הגוף ודרכי הקריירה. אילונה מאהר היא אחת הספורטאיות שמעודדות ייצוג ספורט המתמקד בביצועים, בריאות וביטחון עצמי.
מסעה של אילונה מאהר מדגים אפוא את חשיבותו של שיח ציבורי מעמיק בנושא מראה חיצוני של נשים, במיוחד בהקשר ספורטיבי. הוא מזכיר לנו שגופן של נשים אינו תואם לאידיאל אחד: הן יכולות להיות שריריות ואתלטיות תוך כדי שהן נשארות "נשיות" לחלוטין. על ידי הערכת גיוון זה, אנו מפרקות את הסטריאוטיפים המתנגדים לכוח ולנשיות, ואנו מכירות בכך שביצועים אתלטיים באים לידי ביטוי באמצעות ריבוי של סוגי גוף, כולם לגיטימיים וראויים לייצוג.
