סרינה וויליאמס מביטה לאחור על 15 שנותיה הראשונות כשחקנית טניס מקצוענית וחולקת בגילוי לב את האתגרים שעמדו בפניהם בספורט. בין תחושת חוסר ביטחון לבין ביקורת מתמדת, האגדה האמריקאית נאלצה ללמוד לקבל את עצמה בעולם מוסדר מאוד.
גוף חזק, אך לא התקבל בהתחלה
מהופעת הבכורה המקצוענית שלה בגיל 17 בלבד, סרינה וויליאמס בלטה לא רק בכישרונה אלא גם במבנה גופה יוצא הדופן בטניס הנשים. היא בלטה על רקע הסטנדרטים הדקים והמינימליסטיים ששלטו בטניס הנשים. "לי היו קימורים בולטים, בעוד שכל שאר הספורטאיות היו רזות, שטוחות ויפות, כל אחת בדרכה", היא מסבירה. להבדלים הפיזיים הללו הייתה השפעה פסיכולוגית משמעותית על השחקנית הצעירה.
במהלך השנים, סרינה נאלצה לנווט בין הערצה לשיפוט, בין ביצועים אתלטיים ללחץ אסתטי. גופה, חזק ויעיל על המגרש, לא תאם את הציפיות המרומזות של התקשורת והציבור. ובכל זאת, גוף זה איפשר לה להגיע לגבהים גדולים: כוח, סיבולת, נפיצות - תכונות שלא ניתן למדוד לפי היקף מותניים.
מיניות ושיפוטיות מתמדת
היותה אישה שחורה עם מבנה גוף מרשים כביכול, בעולם הנשלט על ידי סטנדרטים מערביים, חשפה את סרינה לנטל כפול. היא מספרת על חוויה מתמדת של מיניות והערות גזעניות וסקסיסטיות שצמצמו את זהותה למראה החיצוני שלה. "יש לזה השפעה פסיכולוגית. בהחלט. לא נראיתי כמו הבנות האחרות", היא מסבירה. הערות זדוניות אלה, שלעתים קרובות היו זדוניות, הציתו ספק עצמי ותחושת בידוד.
למרות הכל, סרינה מעולם לא הפסיקה להופיע. כל ניצחון וכל תואר הוכיחו שמיומנות ועקשנות לעולם אינן קשורות להתאמה גופנית. המסע שלה מראה שספורט עילית יכול - וצריך - לחגוג את כל סוגי הגוף.
צפו בפוסט הזה באינסטגרם
האבולוציה לקראת קבלה
עם הזמן, סרינה למדה לאהוב ולקבל את גופה. כיום, היא מצהירה ברוגע: "אני לא מקשיבה לביקורת. לכל אחד יש זכות לדעתו. אם אתם לא אוהבים אותי, אתם לא חייבים." כך היא הופכת את גופה לסמל של כוח ואוטונומיה, תוך שהיא דוגלת באהבה עצמית ובכבוד לגיוון הגוף.
לאחרונה, עם זאת, היא התמודדה עם גל של ביקורת לאחר שהפכה לשגרירה של תרופה לירידה במשקל. היא הסבירה: "לא הצלחתי להגיע למשקל שהייתי צריכה להיות בו, ותאמינו לי, אני לא לוקחת קיצורי דרך. הגוף שלי לא הגיב. הבנתי שזו לא הייתה שאלה של כוח רצון. זה היה ביולוגי." הצהרה זו משמשת כתזכורת לכך שכל אחד חופשי לעשות את הבחירות שלו. זה בהחלט מיותר להתאים את עצמו לסטנדרטים כדי להיות "מקובל": הגוף שלך כבר בסדר כפי שהוא.
בסופו של דבר, סרינה וויליאמס מגלמת לקח חשוב: הגוף, בין אם גבוה, שרירי, נחשב לעגלגל או רזה יותר, הוא קודם כל כלי והשתקפות של הייחודיות שלך. הצלחה אתלטית, ביטחון עצמי ויופי לעולם אינם תלויים בסטנדרט אוניברסלי.
