השחקנית הבריטית איימי לו ווד, כוכבת סדרת הקאלט "הלוטוס הלבן", דיברה בגילוי לב על מאבקה בהפרעת דיסמורפיה גופנית. איימי לו ווד, הידועה במיוחד בשיניה הרווחות, סובלת מהפרעה זו, אשר מעוותת את תפיסת הגוף, והופכת את תדמיתו של האדם למקור לחרדה וסבל.
מאבק שקט נגד דיסמורפיה גופנית
הפרעת דיסמורפיה גופנית מאופיינת בתפיסה עצמית מעוותת, שבה האדם רואה את תווי פניו כדוחים או אפילו מפלצתיים, אם כי תפיסה זו שגויה. איימי לו ווד סיפרה שסצנות חדר האמבטיה בסדרה "הלוטוס הלבן" היו קשות במיוחד, כשהן מתמודדות עם עינה הביקורתית עם דימוי שנחשב לה גולמי מדי ורחוק מעצמה.
היא הסבירה: "במהלך הסצנות האלה של שני חלקים, שנאתי את הגוף שלי. אבל אמרתי לעצמי: זה לא הגוף שלך, זה הגוף של הדמות שלך." ההבנה הזו אפשרה לה להשתמש בתפקידה כמעין אזור נוחות כדי להתמודד טוב יותר עם ההפרעה הזו ולהתמודד איתה.
צפו בפוסט הזה באינסטגרם
מבידוד לקבלה
השחקנית דנה גם בהשפעות הפסיכולוגיות העמוקות, כמו חרדה חברתית והקושי להרגיש "נורמלי". המסע שלה מונע על ידי רצון לאותנטיות ולשמש דוגמה בסביבה הוליוודית שלעתים קרובות אינה מכילה במיוחד. איימי לו ווד מקווה לתת קול לכל אלה שסובלים בשקט בגלל תדמיתם, כדי לעזור להם לקבל את עצמם טוב יותר.
התפקיד המציל של האמנות והקומדיה
איימי לו ווד מדגישה שמשחק היה "מקום בטוח", בועה מגוננת שבה יכלה לבטא את רגשותיה ולצמוח. חוויה אמנותית זו סיפקה לה תמיכה בבריאות הנפש, ואפשרה לה להפריד את זהותה משלה מזו של דמויותיה. בכך מצטרפת השחקנית לאמנים צעירים אחרים, כמו הזמרת-יוצרת והשחקנית האמריקאית אריאנה גרנדה, והזמרת-יוצרת, השחקנית, המפיקה והיזמית האמריקאית סלינה גומז, הדוגלים בפתיחות והבנה רבה יותר בנוגע לבעיות בריאות הנפש.
עדותה של איימי לו ווד משמשת תזכורת עד כמה בלתי נראה, אך בעל השפעה עמוקה, יכול להיות המאבק נגד דיסמורפיה גופנית. על ידי שיתוף כנה של חוויותיה, היא מסייעת לשבור את השתיקה סביב הפרעות דימוי גוף ומעודדת את כולם לתרגל חמלה עצמית. המסע שלה גם מדגים את כוחה של האמנות ככלי לחוסן ושחרור.
