במהלך הופעה בפודקאסט לאחרונה , סיפרה השחקנית האמריקאית ג'ינה דייוויס על אודישן שערכה בשנת 1985 לקומדיה קלאסית. היא הגישה מועמדות לתפקיד הנשי הראשי. התגובה שקיבלה הייתה פשוטה: היא לא הייתה מושכת מספיק לתפקיד.
משפט שנאמר בלי לחטט במילים
ג'ינה דייוויס, כיום בת 70, נזכרת בחילופי הדברים במבט לאחור. היא מציינת שהיא זוכרת שהם "ניסחו בצורה ישירה", ומוסיפה בהומור ש"התסרוקת שלה באותו יום כנראה לא עזרה לה". מנחה הפודקאסט דקס שפרד הגיב וציין שבאותה תקופה, צוות הפקה יכול היה לשפוט בקול רם, ללא כל זהירות מיוחדת.
צפו בפוסט הזה באינסטגרם
תפקיד משני, שהשתנה בעקבות בקשתו
הסיפור היה יכול להסתיים שם, אבל צוות הצילום, שהוקסם מכישרון הקומי שלה, היה להוט לכלול אותה בפרויקט. הם הציעו לה תפקיד צנוע הרבה יותר - של עובדת בחדר מתים, שנכתב במקור עבור גבר ושמו לארי - מתוך הבנה שהוא יהיה נשי עבורה. תגובתה הפכה לחלק מתולדות הסרט: היא קיבלה את התפקיד אך רצתה לשמור על השם "לארי". התפקיד הנשי הראשי, לעומת זאת, ניתן לשחקנית דנה ווילר-ניקולסון.
מסלול שסותר את פסק הדין
שאר הקריירה שלה הייתה תגובה מרומזת לדחייה זו. כבר בשנה שלאחר מכן, ג'ינה דייוויס קיבלה תפקיד ראשי בסרט אימה שכעת הוא קלאסי. בשנת 1988 היא זכתה בפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. שני סרטים גדולים באו בעקבותיה בתחילת שנות ה-90, שאחד מהם זיכה אותה במועמדות לפרס השחקנית הטובה ביותר. קריירה שנבנתה בדיוק על מה שהתעשייה הרגישה שלא ראתה בה.
צפו בפוסט הזה באינסטגרם
התחייבות שמרחיבה את העדות
סיפור זה מקבל משמעות מיוחדת לאור הרקע שלה. ג'ינה דייוויס ייסדה מכון מחקר המוקדש לייצוג נשים בתקשורת, שעבודתו תיעדה את חוסר האיזון בסיפורת במשך עשרים השנים האחרונות - מספר הדמויות הנשיות, זמן הדיבור והתפקידים שהוקצו לה. ג'ינה דייוויס דיברה גם במספר הזדמנויות על הקשיים שהיא עצמה מתמודדת איתם בנוגע למראה בתעשייה שהופכת אותה לקריטריון גיוס.
מה שהאנקדוטה הזו חושפת חורג ממקרה פשוט של אודישן כושל. היא מזכירה לנו שלפני זמן לא רב, ניתן היה להעריך את המראה החיצוני בקול רם ככישור מקצועי. העובדה שעדות זו מגיעה משחקנית שהפכה לאחת המוערכות ביותר בדורה מעניקה לה משמעות מיוחדת: הקריטריון לא היה רק פוגע, הוא היה שגוי.
