השחקנית ומפיקת הסרטים האמריקאית שרון סטון דוחה את צווי הרזון וה"נעורים הנצחיים". בראיון גלוי לב, היא משתפת את דעותיה על גוף וגיל - בגילוי לב שעורר ויכוח ברשתות החברתיות.
שרון סטון דוחה את הלחץ להיות רזה
לאחר הופעה מרשימה בפסטיבל קאן, שרון סטון פתחה את דפי מגזין ווג בכנות נדירה. מביתה בבוורלי הילס, קתרין טרמל הבלתי נשכחת מ"אינסטינקט בסיסי" מהרהרת על האופן שבו היא דואגת לגופה ולנפשה. רחוקה מלהציע "פתרונות פלא לירידה במשקל", היא חולקת פילוסופיית חיים שנבנתה במהלך השנים. ודווקא בהתמודדות עם הלחץ להיות רזה, המסר של שרון סטון מהדהד בעוצמה כה רבה.
בעוד שטיפולי הרזיה צוברים פופולריות בהוליווד, היא לא חוסכת במילים. "סליחה, אבל תת משקל זה לא טוב, זה לא בריא", היא מצהירה בבוטות. היא, שאומרת שגדלה בתעשייה שבה מעולם לא אמרו לה שהיא "בסדר כמו שהיא", דוגלת כיום בדמויות מאושרות ותוססות: כאלה של אישה מסופקת שנהנית מהחיים וחולקת בקלות ארוחה טובה. מסר שסותר את הלחצים השוררים.
צפו בפוסט הזה באינסטגרם
גישה המאחדת את הגוף והנפש
צמצום אורח החיים לרווחה גופנית בלבד יהיה לפספס לחלוטין את הנקודה. עבור שרון סטון, גוף ונפש הם בלתי נפרדים. השחקנית קוראת טקסטים בודהיסטיים, עושה מדיטציה בתנועה, ומשלבת יוגה, תרגילי נשימה וכוריאוגרפיה בהתאם למצב רוחה. גישה הוליסטית זו, שבה רווחה נפשית חשובה לא פחות מכושר גופני, ממחישה תפיסה של טיפול עצמי החורגה הרבה מעבר למראה חיצוני בלבד. זהו חזון שמעדיף איזון פנימי על פני ביצועים אסתטיים.
נקודת המבט שלו על קמטים וניתוחים
גם החיפוש אחר "נעורים נצחיים" אינו מושך אותה. במקום הליכים קוסמטיים אינסופיים, שרון סטון מעודדת כל אישה לעסוק בהתבוננות עצמית אמיתית. "למה אני במלחמה עם עצמי? האם זה משהו שאני יכולה לתקן בניתוח, או משהו שאני צריכה לבחון לעומק?" היא מסכמת. גישה זו ממסגרת מחדש את הקשר עם הגיל כעניין של קבלה עצמית, רחוקה מאוד מהלחץ לשלמות הנפוץ כל כך בתעשיית הקולנוע.
ניצול שלא הפסיק ליצור
בשנת 2001, בגיל 43, שבץ מוחי חמור מנע ממנה להשתתף בסטטיסטיקות קולנוע במשך שנים - בתעשייה שכמעט ולא סולחת על היעדרויות, במיוחד לנשים. שרון סטון, לעומת זאת, מעולם לא הפסיקה ליצור, וכעת מחלקת את זמנה בין קולנוע, כתיבה וציור, תחום שעליו היא זוכה כעת לשבחי המבקרים. הכוח המניע שלה נותר ללא פחת: לעבוד, לא משנה מה. וכשהיא נזכרת בתצלום האייקוני הזה, ידה מורמת על השטיח האדום בקאן, חודשים ספורים לאחר השבץ, רק מילה אחת עולה בראשה ומרגשת: שורדת.
שרון סטון מציעה אפוא פילוסופיה אמיתית של קבלה עצמית, נקודת נגד לתכתיבי הרזון ו"נעורי הנצח". בכך שהיא דוגלת ב"גופים מלאים ותוססים", על ידי איחוד הפיזי והנפשי, היא מזכירה לנו שדאגה לעצמנו אינה אומרת מלחמה על עצמנו. מסר יקר ערך, המועבר על ידי אישה שמגדירה את עצמה, קודם כל, כשורדת.
