הוא איבד את רגלו מסרטן העצמות כשהיה עדיין נער. אלכס, ששמו האמצעי הוא חוסן, עמד בפני המוות מספר פעמים. בעוד שהרופאים נתנו לו רק 40% סיכוי לשרוד, הוא עומד זקוף, עם רגל ביונית שהוא נהנה להתאים אישית, באמצעות חלקי "רובוטריקים" או עץ חתולים מאולתר.
רגל חלופית שתועיל לחתול שלו
בגיל שבו נטישה חסרת דאגות היא מצב נפשי בפני עצמו, וכאשר אדם מרגיש באופן כללי בלתי מנוצח, אלכס גילה שיש לו גידול בברך . עצם אזכור המילה מחרישת האוזניים הזו, שבישרה אשפוזים רבים בבתי חולים, השחיין הדגול הזה, שבוודאי היה דג בגלגולים קודמים, היה בהלם, כאילו המום מהאבחנה הנוראית הזו.
נער צעיר זה, שבעבר היה מלא תקווה, נאלץ לנטוש את תחביביו ולעבור טקס שנראה כניגוד לגיל ההתבגרות: כימותרפיה . הטיפולים הוזרקו לשווא, שכן לא הייתה להם השפעה על הסרטן שלו. אפשרות אחרונה נותרה: קטיעה - מיגור תאי הסרטן בשורשיהם.
לאחר תקופת החלמה, אלכס נאלץ להתמודד עם השתקפות חדשה זו, עם הגוף ה"לא שלם" הזה, ומעל הכל, עם הרגל השאולה הזו, שלא הייתה עשויה מבשר, אלא מפלדה. רחוק מלהיות אסון, התותבת הזו הפכה להרחבה של דמיונו, המשך של טירופו היצירתי. ילד הפלא הזה, "עשה זאת בעצמך", הרואה פוטנציאל אדיר לשינוי בכל חלק שנצל, מביא את רעיונותיו המפוארים ביותר לחיים על חפץ זה שנועד לשמור אותו זקוף.
הוא ממלא את החלל שהותיר אחרי המבצע החיוני הזה בעיצובים הראויים לתחפושת מדע בדיוני. בין עבודותיו האייקוניות ביותר: רגל בסגנון "עץ לחתולים" עשויה מחומר של עמוד גירוד. עגל עץ זה, המזכיר עגל של פיראט, עטוף ברפיה כך שהחתול שלו יכול להוציא את תסכוליו עליו במקום על הספה. וזו רק הצצה חטופה לגאונותו.
צפו בפוסט הזה באינסטגרם
כאשר תותבת הופכת לחומר שיש ליצור
אלכס אינו רואה את התותבת שלו כרגל חלופית, אלא כאביזר של אפשרויות אינסופיות, עדות מוחשית למוחו חסר המנוחה. האדם ההיברידי הזה, שכינה את עצמו "אדם כלאיים", חלקו אנושי, חלקו רובוט, ניחן מעל הכל במוח בעל יכולות "תגובת טורבו". בסדנה שלו, מעצב מלידה זה יוצר רגליים בהתאמה אישית, לפעמים אדריכליות, לפעמים תועלתניות.
יש לו אפילו אוסף נאה של שוקיים "משופרות" שסייבורגים היו אוספים ללא היסוס. הוא מחליף את גפה הרפאים שלו בתותבות בהשראת יקום מארוול או המחקות את האסתטיקה של כדורי דיסקו. ההישג האמנותי האחרון שלו? תותבת שנוצרה כזר פרחים. הוא יצר את מקום המנוחה בעזרת מדפסת תלת מימד והוסיף בפנים פרחים טריים, כמו אגרטל נייד. מכיוון שהוא לא מבקש לחקות את המקור, הוא שואף להביא מקוריות למקום שבו עדיין יש לעתים קרובות מדי בושה או רחמים.
צפו בפוסט הזה באינסטגרם
להציג נקודת מבט חיובית יותר על מוגבלויות
דרך כל אחת מיצירותיו, אלכס לא רק מבקש להסיט את תשומת הלב מהשוני שלו; הוא מזמין אנשים לשנות את נקודת המבט שלהם. היכן שחלק רואים היעדר, הוא רואה מרחב להתמלא ברעיונות, צבעים וסיפורים. התותבת שלו אינה עוד סמל לאובדן, אלא הוכחה מוחשית לכך שגוף יכול להתפתח, להמציא את עצמו מחדש, ואף להפוך למגרש משחקים לדמיון.
גישתו מזכירה לנו שמוגבלות אינה רק עניין של מה שחסר, אלא גם של כל מה שיכול לצוץ בצורה שונה. רגל ביונית יכולה ללכת, לרוץ, לתמוך בגוף, אבל בידיו של אלכס, היא יכולה גם לגרום לחתול לחייך, לבטא תשוקה למדע בדיוני, או להפוך ליצירת אמנות מהלכת. הוא הופך מכשיר רפואי שלעתים קרובות מקושר לכאב ליצירה ייחודית שמעוררת סקרנות ולא רחמים.
בסופו של דבר, התותבות שלה מספרות סיפור גדול בהרבה משחזור פיזי פשוט. הן מדברות על חוסן, חופש, ועל אותה יכולת אנושית עמוקה להפוך קשיים להזדמנויות חדשות.
