כשאלינור פאראר הרגישה את הצירים הראשונים, היא חשבה שיש לה מספיק זמן להגיע לבית החולים. משפחתה גרה ברדינג, אנגליה, במרחק קילומטר אחד בלבד מבית החולים רויאל ברקשייר. אולם, לתינוק היו תוכניות אחרות. זהו סיפורה של לידה מרהיבה ומרגשת כאחד.
תהליך שמואץ תוך חמש עשרה דקות
הכל התחיל בוקר אחד בשעה 4:30 לפנות בוקר, כשאלינור פאראר נכנסה לשבוע ה-41 להריונה. היא התעוררה עם מה שתיארה כ"כאבים הדומים לכאבי מחזור קשים". ללא דאגה מיוחדת, היא התכוננה ללכת למחלקת היולדות - במחשבה שעדיין יש לה קצת זמן.
אולם, תוך חמש עשרה דקות הצירים הפכו לקצביים: אחד בכל דקה. "באותו רגע הבנתי שאני עומדת ללדת", היא מתוודה. לפני שיצאה לדרך, היא עדיין הקדישה זמן לענוד שרשרת פנינים ואת אותה כתונת לילה שלבשה בלידת בתה הבכורה, דיאנה, אז בת שנתיים וחצי. מחווה כמעט סמלית, בדחיפות הרגע.
מסע ברכב בין כאב לשלווה
אלינור, בן זוגה ראשיד ובתם הקטנה דיאנה נכנסו למכונית בדרכם לבית החולים. "ברגע שיצאתי, ירדו לי המים בסלון - התינוק ירד לתעלת האגן, זה היה שחרור לחץ עצום", מספרת הצעירה.
למה היא לא התקשרה לאמבולנס? "מבחינה נפשית, הייתי חמש עד עשר דקות מאחורי מה שהגוף שלי עשה", היא מסבירה. במהלך הנסיעה, בתה דיאנה, שישבה במושב האחורי במושב בטיחות הפונה לאחור, התחילה לדאוג ושאלה, "אמא, את בסדר?" אביה ענה ברוגע, "אמא קצת חולה, אנחנו נביא לה תרופה". כדי לשמור על קור רוח, אלינור טמנה את פניה במשענת היד של המכונית. "רציתי להישאר רגועה ככל האפשר בשביל הבת שלי", היא מתוודה.
לידה במכונית, ממש מול בית החולים
ודווקא במכונית בסופו של דבר האישה הצעירה תלד. "ברגע שהרגשתי את ראשו של התינוק, לחצתי בציר הבא. עדיין נסענו, ודקה לאחר מכן, חנינו מול בית החולים", היא מספרת. בתה סלין בדיוק נולדה במכונית המשפחה.
בן זוגה, ראשיד, מיהר לבית החולים, ושתי מיילדות הגיעו במהירות. במכונית, שעדיין חנתה ממש מחוץ לדלתות המחלקה, בן זוגה של אלינור אף זכה לחתוך את חבל הטבור של התינוק. האם הטרייה שיבחה את הארגון, שהיה גם רחום וגם מקצועי.
משפחה משוחררת ומודה עליה
לאחר הבדיקות הראשוניות, סלין מרגישה מצוין. "סלין היא פשוט הילדה הקטנה והיפה ביותר. אנחנו כל כך ברי מזל שיש לנו אותה", אומרת אמה, בהקלה עצומה. היא גם מוסרת תודה מיוחדת למיילדת שלה, לינדזי, שטיפלה בה לאורך כל ההריון.
סיפורה של אלינור פאראר הוא תזכורת נוגעת ללב לכך שלידה נותרת, מטבעה, אירוע בלתי צפוי - אפילו במרחק קילומטר מבית החולים. ושבעיצומו של מצב חירום, לעתים קרובות דווקא קור הרוח, התמיכה המשפחתית והטיפול החומל של אנשי המקצוע הרפואיים הם שעושים את כל ההבדל. עבור סלין, סיפור לידתה ללא ספק יספק מקור עשיר לשיחה במפגשים משפחתיים עתידיים.
