כבר נאמר שהוא נידון למותו משתי מחלות קשות. אך כעת, גבר בן 63 נמצא בהפוגה מוחלטת הן מנגיף ה-HIV והן מסרטן - תוצאה שהתאפשרה הודות לסדרה של צירופי מקרים כה יוצאי דופן שאפילו רופאיו עדיין מתקשים להבין את משמעותם.
חיובי ל-HIV מאז 2006, אובחן כחולה סרטן בשנת 2017
"החולה מאוסלו", שזהותו מוסתרת, חי עם HIV מאז 2006. העומס הנגיפי שלו נשלט היטב באמצעות טיפול אנטי-רטרוויראלי עד אז. עם זאת, בשנת 2017 הוא קיבל אבחנה חדשה: תסמונת מיאלודיספלסטית, סרטן דם אגרסיבי במיוחד המשבש את ייצור תאי הדם במח העצם. ללא השתלה, חייו היו בסכנה כמעט מוחלטת.
החיפוש אחר תורם בעל מאפיינים נדירים ביותר
הצוות הרפואי בבית החולים האוניברסיטאי של אוסלו החל בחיפוש אינטנסיבי אחר תורם מתאים. האסטרטגיה הראשונית שלהם התמקדה בזיהוי תורם הנושא את המוטציה CCR5-delta32, אנומליה גנטית נדירה המקנה עמידות טבעית ל-HIV - תכונה הנמצאת אצל כ-1% בלבד מאוכלוסיית צפון אירופה. לנוכח כישלון הגישה הראשונה הזו, פנו הרופאים לאחיו הגדול של המטופל, בתקווה להתאמה גנטית טובה יותר.
תגלית מדהימה ממש ביום ההשתלה
ביום ההשתלה בשנת 2020, הרופאים נדהמו לגלות שאח התורם עצמו נשא את המוטציה CCR5. סיכוי זעום, באזור בעולם שבו היא משפיעה רק על אחד מכל מאה אנשים. המטופל עצמו סיכם את המצב במשפט בולט: "זה היה כמו לזכות בלוטו פעמיים".
רמיסיה מאושרת, שנתיים לאחר הניתוח
ניתוחים לאחר הניתוח אישרו בהדרגה את יעילות ההשתלה. שנתיים לאחר ההליך, "חולה אוסלו" הפסיק את הטיפולים האנטי-רטרוויראליים שלו תחת פיקוח רפואי קפדני. בדיקות לאחר מכן לא זיהו עקבות ויראליים נוספים בדמו, במעיו או בחוט השדרה שלו. המקרה שלו פורט רשמית במחקר שפורסם ב-13 באפריל 2026 בכתב העת Nature Microbiology.
עוד שם אחד ברשימה קצרה מאוד
"חולה אוסלו" מצטרף לרשימה בינלאומית מצומצמת מאוד - מה שנקרא חולי ברלין, לונדון, דיסלדורף, ניו יורק, עיר התקווה וז'נבה - כולם נחשבים נרפאים או בהפוגה ממושכת מ-HIV לאחר השתלת מח עצם שנועדה לטפל בסרטן. לכולם אותו מאפיין: תורם הנושא את המוטציה המגנה CCR5, למעט היוצא מן הכלל הבולט של חולה ז'נבה, שבמקרה שלו מתפתחות מנגנונים אחרים.
תקווה רפואית, אך לא טיפול שניתן להשתמש בו באופן נרחב
עם זאת, החוקרים והרופאים המעורבים ממליצים לנקוט משנה זהירות. השתלת מח עצם נותרה הליך מורכב ומסוכן, הקשור לתמותה משמעותית ולתופעות לוואי חמורות מאוד. שיעור התמותה יכול להגיע ל-20% בנסיבות מסוימות. אף על פי כן, מקרים אלה נותרים "מעבדות חיות" יקרות ערך למחקר, המציעות דרכים להבנת המנגנונים שיאפשרו לנו יום אחד לשלוט או אפילו למגר לצמיתות את נגיף ה-HIV.
לסיכום, מטופל זה, שכונה "מטופל אוסלו", מתריס נגד הסטטיסטיקה הרפואית. סיפורו ממחיש כיצד התקדמויות טיפוליות מסוימות נובעות מנסיבות יוצאות דופן, בהן ביולוגיה, רפואה ומקרה מצטלבים באופן כמעט בלתי חוזר.
