עשר שנים לאחר שנמלטה מצפון קוריאה תוך סיכון חייה, מצאה מון יאון-הוי ביפן את השלווה וההכרה שמעולם לא הכירה במולדתה. כיום, כשהיא מתגוררת בצ'יבה, מזרחית לטוקיו, היא ובעלה מנהלים מסעדה בשם סולנון, הידועה בנאנגמיון שלה, אטריות קרות וטעימות שמקורן בפיונגיאנג. סיפורה, שסופר על ידי העיתון היפני אסאהי שימבון, מדגים הן את החוסן והן את החתירה לחופש.
ילדות תחת מעקב
כפי שדווח בעיתון היפני "אסאהי שימבון" , מון יאון-הוי, ילידת צפון קוריאה, גדלה בסביבה שבה פחד ושליטה שלטו בכל היבט של החיים. כנערה, היא נאלצה להיות עדה להוצאה להורג בפומבי של אישה שהואשמה במכירת תקליטורי DVD של סדרות טלוויזיה זרות. טראומה עמוקה - אך גם נקודת מפנה. רחוקה מלהתבטל מהעולם החיצון, האישה הצעירה החלה להתעניין בו: היא גילתה בסתר דרמות דרום קוריאניות ויפניות, ובמיוחד התפעלה מהשחקן טקויה קימורה, כוכב הסדרה היפנית "גאווה".
התעוררות זו מובילה אותה להטיל ספק באופיו הסגור של המשטר הצפון קוריאני. למרות הכשרתה העסקית בפיונגיאנג, היא נתקלת בחוסר היציבות של המערכת: ללא סיכויים, ללא חופש. אז היא מחליטה, בניגוד לכל היגיון, לברוח.
בריחה פלאית
במאי 2015, עזבה מון יאון-הוי את צפון קוריאה תוך דמעותיה של אמה, שאמרה לה: "אני מצטערת שילדתי אותך במדינה הזאת." היא שחתה על פני נהר יאלו, הגבול הטבעי עם סין, כשברשותה רק כמה שטרות כסף, סכיני גילוח ומעט אופיום להגנה, שתכננה להשתמש בהם אם תיעצר.
לאחר בריחה קשה ברחבי סין, היא נעצרה ליד הגבול עם לאוס. בניגוד לכל הסיכויים, הרשויות הסיניות שחררו אותה למחרת, ואף החזירו לה את כספה וחפציה. "זה מוזר... זה יכול להיות רק נס", אמרה מאוחר יותר. מון יאון-הוי מצאה מקלט בשגרירות דרום קוריאה בלאוס לפני שעברה לסיאול בשנת 2016. שם היא התאחדה עם אמה ואחיה וקיבלה אזרחות דרום קוריאנית.
מפיונגיאנג לטוקיו: אמנות קולינרית כחוט מקשר
בדרום קוריאה, לצד אמה - טבחית לשעבר במלון גדול בפיונגיאנג - היא פתחה את המסעדה הראשונה שלה, סולנון. המקום הפך במהרה לפופולרי בזכות האטריות הקרות האומנותיות שלו, המוכנות בסגנון צפון קוריאני, עם כוסמת ללא קליפה ומרק צלול המשלב בקר, חזיר ועוף.
שם גם פגשה את שיגרו קצומטה, מסעדן יפני, לו נישאה מאה ימים לאחר מכן. יחד הם החליטו לאחד מטבח ותרבויות: בשנת 2024 הם פתחו סניף חדש של סולנון בצ'יבה, יפן. בכל יום מגיעים לקוחות נאמנים לטעום את המנה הצפון קוריאנית האייקונית הזו, המוכנה בסבלנות ובענווה. "בצפון קוריאה אין הרבה תיבול, אבל הכל נעשה בעבודת יד", מסבירה יאון-הוי בחיוך שקט.
חיים חדשים וחלום לעתיד
כיום, בשנות הארבעים לחייה, השפית מדברת בגילוי לב על עברה. היא מספרת על בריחתה, החלמתה והשתלבותה בחברה היפנית, אותה היא מתארת כ"אדיבה ומסבירת פנים". ביוטיוב היא משתפת כעת את המתכונים שלה ואת סיפורה בגילוי לב, בתקווה לעורר השראה בפליטים אחרים.
מנהר יאלו ועד למטבח של טוקיו, מון יאון-הוי מגלמת את ההתמדה של דור של פליטים צפון קוריאנים שהפכו כאב ליצירתיות. דרך המסעדה שלה, סולנון, היא מציעה הרבה יותר ממנה: טעם של חופש, המוגש בקערה של אטריות צוננות.
