הרשתות החברתיות, שנחשבו זה מכבר ל"חלונות לעולם" ולסמלים של חופש, מאבדות את המשיכה שלהן עבור חלק מהצעירים ההודיים. יותר ויותר צעירים בני דור ה-Z בוחרים להתרחק ממנה, לא כדי להתנתק מהעולם, אלא כדי להחזיר לעצמם את השליטה עליו.
דור מחובר... אבל כזה שמפגר מאחור
עבור צעירים הודים רבים, הימים שבהם שיתוף כל רגע בחייהם היה מקור להנאה חלפו. עיתונאית מה"אינדיאן אקספרס" מספרת כיצד מחקה את חשבונותיה במשך שלוש שנים: "הרגשתי חופשייה, שלווה, בשליטה על חיי". היא חזרה לאינטרנט מתוך סקרנות, והבינה במהרה שהיא כבר לא מרגישה צורך לחשוף את עצמה.
תחושה זו משותפת לרבים: חיים מבלי להציג את עצמם לראווה נתפסים כיום כמעשה של רווחה, אפילו כהתנגדות. לדברי ויווק ראוואט, בן 26, איש יחסי ציבור, לניתוק מהמסכים היו השפעות חיוביות בבירור: "הפחתת החשיפה הדיגיטלית המיותרת והלחץ החברתי שלי עזרה לי להתמקד בעצמי".
ההשפעה המעוותת של בימוי מתמיד
בעבר, הרשתות החברתיות אפשרו לצעירים הודים לבטא את דעותיהם, רגשותיהם וחלומותיהם. רבים מאמינים שחופש זה הפך למגבלה. רבים מהם, הנשפטים ללא הרף על ידי קהל וירטואלי ואנונימי, חווים תשישות רגשית. קישוריות-יתר והחיפוש המתמיד אחר אישור הובילו לתחושת שחיקה פסיכולוגית שאפילו אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש רואים כיום.
החזירו לעצמכם שליטה על התמונה שלכם
דור ה-Z גדל בעולם שבו ערכו נמדד לעתים קרובות על פי דעותיהם של אחרים. חשיפה מתמדת זו - בין אם מצד הורים, חברים או עוקבים - עיצבה את דרך הקיום תחת לחץ, בחברה הדורשת ביצועים ושלמות. כיום, הגלגל מתהפך. צעירים אלה רוצים לגלות מחדש אותנטיות אינטימית, חופשית מפילטרים ומאישור דיגיטלי. להיות עצמם, אפילו מחוץ למצלמה, הופך למעשה של איזון ורווחה נפשית.
על ידי נסיגתם מרשתות חברתיות, צעירים הודים אינם נוטשים את האינטרנט לחלוטין; הם תופסים מחדש את נוכחותם המקוונת. במקום לחשוף את חיי היומיום שלהם, הם נותנים עדיפות לחילופי דברים פרטיים, למידה ושימושים דיסקרטיים וסלקטיביים יותר. "משבר דיגיטלי" זה עשוי לסמן את סופו של עידן אחד - של חשיפת יתר - ואת תחילתו של אחר, המבוסס על החופש לבחור מה יישאר בלתי נראה.
