עם כל חזרתו של הקיץ, התצפית זהה. בטיקטוק כמו באינסטגרם, יותר ויותר נשים צעירות מדווחות על עלייה משמעותית בהטרדות רחוב שהן חוות ברגע שהטמפרטורות עולות. תופעה זו רחוקה מלהיות אנקדוטלית - וההשלכות הפסיכולוגיות שלה אמיתיות מאוד.
"השמשות בחוץ, עונת הגופיות": הפוסט שמסכם את התחושה הכללית
אחד הסרטונים הללו הדהד במיוחד. "השמש זורחת, עונת הגופיות, גברים קוראים לנשים מהמכוניות והאופנועים שלהם. אני חושב שהקיץ הגיע", כתב מחבר הפוסט, מה שעורר מיד גל של תגובות פה אחד: כן, ברגע שהמזג האוויר החם יחזור, השריקות, הצפירות, התגובות הלא רצויות והמבטים העקשניים יתרבו. בקטעי התגובות של סרטוני טיקטוק רבים בנושא, עדויות רבות. חלקם מדברים על המדרכות שהם נמנעים מהן כעת, אחרים מסבירים שהם שולפים את "בגדי החורף" שלהם באמצע יוני, או שהם מוותרים על לבישת שמלות מעל הברך כל הקיץ. רחוק מהפנטזיה על חזרת ה"חום", גלי החום הראשונים הם, עבור רבים, חזרה לערנות.
מתאם שתועד זה מכבר על ידי חוקרים
התופעה, למעשה, אינה חדשה. מספר פרסומים פמיניסטיים כבר תיעדו אותה בשנים האחרונות. המגזין הבריטי Stylist ציין כבר בשנת 2019 כי "יש מתאם חיובי ישיר בין כמות העור הנראה לעין לבין מספר הגברים שחושבים שיש להם את הזכות להגיב עליה". מציאות זו אושרה על ידי עמותות רבות, כמו גם על ידי עדויות של מלצריות, סטודנטים, אחיות ועוברי אורח מן השורה, שכולם צופים באותו הדבר: חיי היומיום שלהם משתנים עם מזג האוויר.
הסיבות שניתנו רבות. יותר אנשים ברחובות, טרסות צפופות, עוברי אורח ששתו את עצמם באלכוהול בשעות הערב המוקדמות, ומעל הכל, התפיסה הקיימת לפיה בגדים קלים יותר שוליים הסכמה שבשתיקה להערות. פרשנות מיושנת לחלוטין - ומבחינה משפטית, חסרת בסיס לחלוטין.
בצרפת, עלבונות סקסיסטיים מוכרים מאז 2018
במישור החקיקתי, צרפת הכירה במציאות זו עם חוק שיאפה מ-3 באוגוסט 2018, אשר קבע את העבירה של "עלבון מיני". חוק זה מאפשר לרשויות אכיפת החוק להטיל קנסות, באופן מיידי וללא תלונה מוקדמת, על מבצעי הטרדה ברחוב: שריקות, הערות בלתי הולמות, שידול מתמשך וכו'. הקנס יכול להגיע עד 750 יורו, וכמה אלפי דוחות מונפקים מדי שנה מאז יישומו של החוק. עם זאת, בפועל, הרוב המכריע של האירועים עדיין לא מדווחים. פחד, עייפות, היעדר עדים, או פשוט התחושה ש"זה לא יעזור" מסבירים את השתיקה הכמעט שיטתית הזו. דווקא נגד השתיקה הזו מנסים סרטונים ויראליים, בדרכם שלהם, להילחם בה.
אחריות שלעולם לא נמצאת בבגדים
לבסוף, חשוב לחזור ולהדגיש אמת שמדענים חברתיים מדגישים כבר עשרות שנים: האחריות להטרדות ברחוב לעולם אינה מוטלת על הקורבן, וגם לא על מה שהיא לובשת. בין אם אישה לובשת גופייה, מכנסי טרנינג, מעיל חורף או חצאית ארוכה, המטריד נשאר אחראי בלעדית להתנהגותו. ניסיון להסביר את התופעה אך ורק באמצעות בגדי קיץ יהיה כמו האשמת נשים בתוקפנותן שלהן.
בעוד גל חדש של עדויות מציף את הרשתות החברתיות, דיווחים אלה מדגישים את הצורך הדחוף במודעות קולקטיבית. הטרדות רחוב אינן בלתי נמנעות; זוהי צורה יומיומית ובלתי חוקית של אלימות, המושרשת עמוק בתרבות שעדיין זקוקה לפירוק יסודי. וזה נכון ללא קשר למזג האוויר.
