בלונדון, מזרקה יוצאת דופן משכה לאחרונה תשומת לב רבה: פסלים נראים כ"מקיאים" מים חומים. בעוד שהתמונה מזעזעת, היא לא נועדה להסיח את הדעת, אלא למשוך את תשומת הלב לבעיה סביבתית גדולה, המשלבת אמנות, מסר פוליטי וויראליות.
מזרקה מונומנטלית למסר רב עוצמה
יצירת אמנות חולפת זו, הממוקמת בגדה הדרומית, ליד נקודת התצפית, תחת הכותרת "מעיין הזוהמה", חותרת תחת המוסכמות הקלאסיות של מזרקות ברונזה. בכמה רמות, גברים, נשים וילדים נראים כאילו פולטים מים כהים ואטומים. תמונה מטרידה במכוון זו משרתת מטרה ברורה: לגנות את בעיית פליטת השפכים בממלכה המאוחדת.
המיצב נחנך במקביל להשקת סדרת הסרטים הדוקומנטרית של ערוץ 4 "עסקים מלוכלכים", החוקרת את הפרקטיקות השנויות במחלוקת של כמה חברות מים פרטיות. באמצעות מחווה חזותית זו, אולפן 4Creative הופך מרחב ציבורי לפלטפורמה לדיון, ומזמין עוברי אורח להרהר בהשפעת הזיהום על הבריאות והסביבה.
גינוי על משבר השפכים
מאז הפרטת מגזר המים באנגליה ובוויילס בשנות ה-80, דווח באופן קבוע על שפכים של שפכים לנהרות ולים. הרשויות מתירות שפכים אלה בנסיבות מסוימות, במיוחד במהלך גשמים עזים, אך תדירותם ונפחם שנויות במחלוקת רבה.
המזרקה ממחישה באופן מטאפורי את הפרקטיקות הללו ואת השלכותיהן. פעילי סביבה ואזרחים מגנים השפעות בריאותיות כגון גירויים, זיהומים ומחלות הקשורות למגע עם מים מזוהמים. על ידי חשיפה ויזואלית של בעיה זו בלב מרחב ציבורי סואן, המיצב מבקש להפוך למוחשי בעיה שנתפסת לעתים קרובות כרחוקה.
פנים שמספרות סיפור
הפסלים אינם אנונימיים. חלקם נוצרו מסריקות תלת-ממד של אנשים המעורבים בהגנה על המים הבריטיים, כמו הגולשת והאקטיביסטית סופי הלייר. הגופים המפוסלים מגלמים אפוא אזרחים המתמודדים עם השלכות הזיהום.
בראש המזרקה, דמות גברית בחליפה, כיסיו עמוסים בשטרות כסף, מסמלת את האחריות המשוערת של מנהלי חברות המים, שהואשמו בתעדוף רווחים על פני תשתיות. ניגוד זה בין קורבנות לתוקפים מחזק את המסר הפוליטי של המיצב.
קמפיין מעבר לאמנות
המיצב כולל קוד QR המאפשר לעוברים ושבים גישה לתכנים נוספים, עדויות וסדרת "עסקים מלוכלכים", תוצאה של מספר שנים של מחקר. האמנות הופכת בכך לכלי לתקשורת ולהעלאת מודעות, מה שהופך את המסר לנגיש ואינטראקטיבי יותר.
תמונות של המזרקה הופצו במהירות ברשתות החברתיות, והציתו דיונים ומחלוקות. חלקם שיבחו את התעוזה האמנותית ואת יכולתה של העבודה להפגין נושא מורכב. אחרים ראו אותה פרובוקטיבית מדי, אפילו מוגזמת. בכל מקרה, המטרה הושגה: הדיון נפתח.
עבודה ויראלית והכרחית
הצלחת המזרקה טמונה בניגוד הבולט שלה: האסתטיקה הקלאסית של מזרקה לצד סצנה מזעזעת במכוון. שילוב זה של אמנות ומסר חברתי משנה את האופן שבו עוברים ושבים רואים את המזרקה, מעורר תגובות ומשמש כתזכורת לחשיבות זיהום השפכים, נושא קריטי אך לעתים קרובות מתעלמים ממנו.
בסופו של דבר, אם פסלים אלה "מקיאים" בלב לונדון, זה לא מסנסציות מיותרות. הם משמשים כתזכורת לכך שאמנות יכולה להיות כלי רב עוצמה להעלאת המודעות, לעורר מחשבה ולהדגשת סוגיות סביבתיות ובריאותיות דחופות. מעבר להלם החזותי, הם מזכירים לנו שזיהום מים אינו בעיה מופשטת: הוא נוגע לכולנו וראוי שיראו אותו, יישמעו... וידונו בו.
