ג'סיקה אלבה בוחנת מחדש את עברה כאייקון זוהר של שנות ה-2000 בעין ביקורתית, במיוחד בנוגע לסצנה שהיא מחשיבה כעת כ"משפילה". רגע מביך זה מדבר רבות על האופן שבו התפיסה של שחקניות וגיבורות נשים התפתחה בקולנוע.
סצנת קאלט... שהיא מתחרטת עליה
השחקנית מהרהרת בסצנה מ"ארבעת המופלאים" שבה דמותה, סו סטורם, צריכה להתפשט כדי להפוך לבלתי נראית לחלוטין. סצנה זו, שהוצגה באותה תקופה כ"רגע מהנה וזוהר", נראית לה כעת כ"תירוץ טהור להפשיט אותה". ג'סיקה אלבה מסבירה שחששה מהצילומים במשך שבועות, כשהיא מרגישה חשופה, נשפטת ומצומצמת לגופה, רחוקה מהגיבורה המורכבת שדמיינה.
אי נוחות אישית ותעשייה סקסיסטית
היא מגיעה ממשפחה שמרנית ומתארת את עצמה כצנועה, אך היא מגלה שחוותה את הרגע הזה כ"משפיל" בחיים האמיתיים, עם אי נוחות שנמשכת עד היום. מאחורי האנקדוטה היא מצביעה על תעשייה הנשלטת על ידי נקודות מבט גבריות, שבה סצנות של גבורה שמורות לגברים בעוד שדמויות נשיות עוברות מיניות. עדותה ממחישה את הפער בין מה ששחקנית צעירה מקבלת, תחת לחץ המערכת, לבין מה שהיא חושבת על כך מאוחר יותר, עם יותר ראייה לאחור וכוח.
נאום המסמל עידן משתנה
ג'סיקה אלבה נזכרת שהעריצה את סו סטורם בקומיקס: אישה אמיצה, אימהית אך אסרטיבית, בעלת מצפן מוסרי חזק וקול אמיתי בתוך הצוות. פוטנציאל זה, היא מאמינה, נחנק על ידי בחירות בימוי שהפכו את הגיבורה מדמות מעוררת השראה למושא תשוקה. היא מדגישה שלמרבה המזל, הייצוג הנשי התפתח מאז, עם יותר גיבורות-על שנכתבו כדמויות מפותחות במלואן, ולא רק כ"אביזרים חזותיים".
בסופו של דבר, דבריה של ג'סיקה אלבה עוזרים לאתגר את הנורמות של שנות ה-2000, שבהן נראה כי מעמדה של אייקון זוהר בלתי נפרד מהצלחה. כיום, היא טוענת לזכותה לקבוע את גבולותיה ומזכירה לנו שאף "תדמית פולחן" אינה שווה את מחיר ההשפלה המתמשכת.
