הפיזיקאי וחתן פרס נובל דיוויד גרוס הצית מחדש את הוויכוח הרגיש בנוגע לסיכונים הגלובליים העומדים בפני האנושות. בראיון ל-Live Science הוא דן בהערכה סטטיסטית של סכנה גרעינית והשלכותיה ארוכות הטווח. הניתוח שלו אינו מבוסס על נבואה, אלא על חישוב הסתברותי המיושם על מתחים בינלאומיים עכשוויים.
סיכון שנתי מוערך של 2% לאסון גרעיני
דיוויד גרוס מציע הערכה מרשימה: הסתברות שנתית של כ-2% למלחמה גרעינית, או "סיכוי של אחד ל-50 בכל שנה". הוא מסביר בפירוט:
"הייתה הערכה שיש סיכוי של 1% למלחמה גרעינית בכל שנה... אני חושב שזו לא הערכה קפדנית שהסיכויים הם 2%. אז זה סיכוי של 1 ל-50 בכל שנה. תוחלת החיים הצפויה, במקרה של 2% בשנה, היא כ-35 שנים"
בצרפתית: "ההסתברות למלחמה גרעינית בכל שנה הוערכה ב-1%... אני חושב שזה פחות קפדני להעריך את ההסתברות הזו ב-2%, או סיכוי אחד ל-50 בשנה. תוחלת החיים הצפויה, עם שיעור של 2% בשנה, היא כ-35 שנים." במילים אחרות, אם רמת הסיכון הזו תישאר קבועה, היא תהפוך למשמעותית תוך כמה עשורים.
מסקנה סטטיסטית: כ-35 שנים בתרחיש זה
ממודל זה, הפיזיקאי מסיק תוחלת חיים של כ-35 שנים לאנושות בתרחיש תיאורטי זה. זה אינו תאריך סיום צפוי, אלא תוצאה מתמטית המבוססת על הצטברות של הסתברויות שנתיות. תחזית זו נועדה להמחיש את חומרתו של סיכון נמוך אך חוזר לאורך זמן.
איומים מרובים מעבר לאנרגיה גרעינית
בנימוקיו, דיוויד גרוס אינו מגביל את עצמו לאנרגיה גרעינית. הוא מזכיר גם:
- היחלשות הסכמי בקרת נשק בינלאומיים
- העלייה במתיחות הגיאופוליטית
- והסיכונים הכרוכים בטכנולוגיות מתקדמות, כולל בינה מלאכותית
לדבריו, שילוב של גורמים אלה יגביר את חוסר היציבות הכולל.
מודל שנוי במחלוקת בקהילה המדעית
בעוד שסוג זה של חישוב מושך תשומת לב, הוא נותר נושא לוויכוח. מדענים רבים מציינים שמדובר במודל סיכון תיאורטי, התלוי בהנחות שקשה למדוד במדויק. הערכות אלו משמשות יותר להמחשת סדרי גודל מאשר לחיזוי מסגרת זמן בפועל.
לסיכום, בכך שהוא מציע סיכון של 2% לשנה ותחזית של כ-35 שנים בתרחיש זה, דיוויד גרוס אינו נותן תאריך לסוף האנושות, אלא מזהיר מפני הצטברות של סיכונים עולמיים. ניתוחו מדגיש בעיקר רעיון מרכזי: גם אם קטנים בפני עצמם, סכנות מסוימות הופכות למשמעותיות כאשר הן נמשכות לאורך זמן.
