קוויטה, בת 32, עסקה בניקוי פצע נגוע בירך שלה כשחילצה חפץ מתכתי בלתי צפוי: כדור שהיה תקוע בשריר שלה במשך שני עשורים. בתחילת ינואר 2026 בפארידאבאד (הריאנה, הודו), זיהום לכאורה קל חשף סוד רפואי יוצא דופן.
כאב נשכח צף מחדש לאחר 20 שנה
הזיהום החל חודשיים קודם לכן כשלפוחית כואבת בחלק האחורי של ירכה הימנית. הנפיחות התפוצצה באופן ספונטני וחשפה את הקליע. לאחר מכן, קוויטה נזכרה בתקרית שהתרחשה בשנת 2005, כשהייתה בת 12, ליד מטווח ירי צבאי.
"הייתי בבחינה בבית הספר כשכאב חד חדר לי דרך הירך", היא מספרת. המורים שלחו אותה הביתה, משוכנעים שאבן שנזרקה על ידי חבריה לכיתה פגעה בה. הפצע נסגר ויצר צלקת רגילה שאף אחד לא הטיל בה ספק.
הגוף עוטף באופן פלאי את הפולש.
הכדור, שככל הנראה נורה מרובה אוטומטי, חדר לשריר הירך מבלי לפגוע בעורקים או בעצבים ראשיים. הגוף הגיב על ידי יצירת קפסולה מגנה סביב הקליע, ומנע כל נדידה או זיהום במשך 20 שנה. כיסוי טבעי זה מסביר את היעדר התסמינים החמורים. קוויטה ניהלה חיים רגילים, ללא מודעות כלל לחפץ הזר ברגלה.
זיהום משחרר את הנשכח
הזיהום האחרון שיבש את האיזון השברירי הזה. שק ההגנה נקרע, ושחרר את הקליע העטוף. בזמן ניקוי הפצע, קוויטה חילצה אותו ידנית, ללא ניתוח. "הכאב נעלם ברגע שהוא יצא", אישר בעלה, פראדיפ בייסלה. הרופא המקומי זיהה את הפצע כקליע בקליבר צבאי שאיבד מהירות בטיסה. היעדר נזק לכלי הדם או לעצב היה לא פחות מנס רפואי.
כאשר הגוף מסתיר את מסתוריו
מקרה זה מזכיר תגליות מאוחרות אחרות של קליעים: כדורים, רסיסים ורסיסים מתכתיים שלעיתים שוהים במשך עשרות שנים ברקמות רכות. רובם הופכים אסימפטומטיים הודות לעטיפת רקמות טבעית. קוויטה ניצלה מסיבוך שעלול להיות קטלני: נדידה לכלי דם גדול, מורסה עמוקה או אלח דם כללי. במשך 20 שנה, גופה נשא בשקט עד נשכח למלחמה.
מה שחשבה כ"צלקת ילדות ישנה" היה למעשה פציעה צבאית. כדור תועה, ילדה קטנה שנבדקת, מטווח ירי סמוך: נסיבותיהם של חיים רגילים הסתירו טרגדיה סמויה. כעת, לאחר שהחלימה, קוויטה נושאת צלקת שהיא הכל חוץ מרגילה. היא מספרת על עשרים שנות דו-קיום שקט בין גופה לבין פולש מתכתי, הישג לא רצוני של חוסן ביולוגי.
