יש לך מראה ראוי לתצוגות שבוע האופנה, אבל בן/בת הזוג שלך לא חולק/ת את החזון האמנותי שלך בכלל? בן/בת הזוג שלך הוא ההפך הסגנוני שלך. הם מערבבים צבעים מתנגשים, משלבים בדים עוצרי נשימה, ומוסיפים את הטעויות האופנתיות בתלבושות שלהם. הרשת החברתית טיקטוק טבעה מונח לפער האסתטי הזה: פער הסוואג. ברור שאהבה תלויה על חוט קש...
פער הסוואג, טרנד שמתמקד במראה החיצוני
לפער הסוואג כבר יש את האייקונים שלו: היילי וג'סטין ביבר. בעוד שהדוגמנית תמיד מתהדרת בבגדים אופנתיים שנבחרו בקפידה, נראה שבן זוגה צובר טעויות אופנה. כולם זוכרים את התמונה של היילי באנסמבל אדום מכף רגל ועד ראש עם נעלי עקב מעור לכה וג'סטין בקרוקס עם גרביים וסווטשירט עם רוכסן פרוע לחלוטין. התקשורת אמרה שהם לא תואמים, והמראה שלהם סותר. שני הסלבריטאים, שנראים כאילו משחקים משחק של מציאת ההבדלים בכל הופעה פומבית ומתהדרים בבגדים לא קוהרנטיים לחלוטין, מגלמים בצורה מושלמת את טרנד "פער הסוואג".
בעוד שחלק מהזוגות אפילו מתאמים את ארונות הבגדים שלהם, אחרים לא מתייעצים כלל זה עם זה כשהם מרכיבים את התלבושות שלהם, מה שמביא לקקופוניה של מראות לא תואמים. זוהי בדיוק ההגדרה של "פער סוואג": הבדל בסטייל בין שני בני זוג. כדי לתת לכם דוגמה פשוטה, זה כמו לצאת בשמלת סאטן עם מישהי שלובשת מכנסי טרנינג וקפוצ'ון.
"לדוגמה, אחד מבני הזוג, זה שנראה 'קול יותר', נכנס לכל חדר כאילו הוא הבעלים של המקום, מעוצב בצורה מושלמת ובטוח בעצמו באופן טבעי, בעוד שהשני עומד בצורה מגושמת מאחור, לבוש היטב אך לא 'סטייליסטי מדי'." כך מתאר הפסיכולוג מארק טרוורס את "פער הסוואג" בדפי פורבס .
האופן שבו פער הסוואג משפיע על בני הזוג
בטיקטוק, משתמשים שופטים את התאמת הזוגות לפי התלבושות שלהם, כאילו בגדים עשו את הזוג. אם בת הזוג שלך לובשת חולצות הוואי וכפכפים למזכרת בזמן שאת לובשת שמלה מנצנצת וסנדלי מעצבים, את לא הולכת להיות יועצת סגנון או משחקת. את מקבלת את בת הזוג שלך כפי שהיא, ללא קשר לחוש האופנה שלה. נכון, ללבוש מכנסי טיולים קצרים עם חולצת פולו זה לא מאוד קונבנציונלי, אבל זה לא פשע.
עם זאת, הוויכוח הסגנוני הזה, שעורר "פער הסוואג", אינו שטחי כפי שהוא נראה. לבוש, שבדרך כלל משני במערכת יחסים, הופך לפתע לכלי של עליונות. אותו בגד שנופל לרצפה בלהט התשוקה משפר את תדמיתו של בן זוג אחד תוך שהוא מאפיל על השני. האדם חסר הסטייל, שבוחר בגדים באקראי, ונותן עדיפות לנוחות על פני הרמוניה ויזואלית, יישאר בצל בן זוגו. זה כאילו האדם השני תופס את כל המקום (ולא רק עם כריות הכתפיים הגדולות שלו בבלייזר). התוצאה: אנחנו מתחילים לפקפק בערכנו ולפתח טינה כלפי בן זוגנו, שנהנה ליצור לוחות פינטרסט. אנחנו מאבדים ביטחון עם כל תצוגה של סטייל ומוצאים את עצמנו אומרים , "אתה יותר טוב ממני".
וזה ניכר הרבה מעבר למלתחה. מישהו שמעולם לא שמע על אנה וינטור ומתלבש בצורה אקראית ירגיש נחות. הוא יטה להעריץ את האדם האחר ולהסכים איתו.
צפו בפוסט הזה באינסטגרם
ללמוד לראות מעבר לבד: הכרח
את מתלבשת טוב יותר מבן/בת הזוג שלך, אבל לפי מי? לפי מה? קריטריונים אסתטיים שמשתנים ללא הרף? סטנדרטים לא מציאותיים של יופי שמעדיפים קונפורמיות על פני אינדיבידואליות? "פער הסוואג" יוצר תחרות לא בריאה בתוך מערכת היחסים. ואין שאלה של שינוי הסגנון של בן/בת הזוג, גם אם הוא חסר טעם וקוהרנטיות. הם לא איזה בובת קן שאת יכולה להתלבש בה איך שאת רוצה. בגדים הם רק חזות, הצצה חולפת לאישיות. מה שנמצא מתחת שווה הרבה יותר מג'קט שאנל.
אם אתם לא יכולים להסכים על קוד לבוש, לפחות תוכלו להסכים על דברים אחרים, חשובים יותר. קחו לדוגמה את סלינה גומז ובעלה בני בלנקו. לכוכבת ערוץ דיסני לשעבר יש סגנון גלאם-שיק ייחודי, בעוד שלבן זוגה סגנון קצת פחות צפוי. כשהיא לובשת מראה עור מכף רגל ועד ראש, הוא מתהדר בחולצה סגולה צבעונית וג'ינס קרועים עם אבני חן, ובכל זאת אהבתם אינה ניתנת להכחשה.
אחרי הכל, לכל אחד יש את חוש הסטייל שלו. לאופנה יש את הכללים שלה, אבל היא לא אחת מחמש שפות האהבה. כדי לטפח רגשות, היסודות הם שיתוף פעולה, תקשורת ברורה וכבוד הדדי.
