נראה כי נערים צעירים נחשפים יותר ויותר לרעיונות אנטי-פמיניסטיים, תופעה שמדאיגה חוקרים ומוסדות. רטוריקה גברית, המופצת באופן נרחב ברשתות החברתיות, משפיעה על דעותיהם על יחסי מין ולעיתים משנה את האווירה בבתי ספר ובמשפחות.
עלייה מדאיגה בסקסיזם בקרב גברים צעירים
בינואר 2026 פרסמה המועצה העליונה לשוויון מגדרי (HCE) את הדו"ח השנתי שלה על מצב הסקסיזם בצרפת. הנתונים בולטים: 23% מהגברים בגילאי 15 עד 24 ו-31% מבני 25 עד 34 מאמינים כי היותך גבר מהווה כיום חיסרון. תפיסה זו מנוגדת בחדות לזו של נשים צעירות ומדגישה פער מגדרי הולך וגדל בנושאים של שוויון.
פרנסיס דופוי-דרי, מדען פוליטי צרפתי-קנדי ומחבר הספר "משבר הגבריות: נתיחה שלאחר המוות של מיתוס עיקש", מאשר מגמה זו . בראיון ללה מונד, הוא מציין כי "בנים הם יותר מיזוגיניים מאשר לפני מספר שנים" וכי לעתים קרובות אמהותיהם ואחיותיהם הן אלו שסובלות מההשלכות הראשונות. לדבריו, התפשטות הרטוריקה הגברית תורמת משמעותית להתפתחות זו.
גבריות, אידיאולוגיה מקוונת
גבריות מציגה גברים כקורבנות של קידמה פמיניסטית והמאבק לשוויון. בפלטפורמות וידאו מסוימות וברשתות חברתיות, רטוריקה זו פונה לבני נוער המחפשים סמני זהות, לעיתים אף בתוך משפחות פרוגרסיביות. האידיאולוגיה מקדמת מה שנקרא "משבר גבריות" ומאשימה את הפמיניזם בקיפוח גברים, בין אם בבית הספר, בעבודה או בתוך מערכת המשפט. מסרים אלה נועדו לעתים קרובות לעורר תחושת עוול או אובדן מעמד, מה שמחזק את הקיטוב בין בנות לבנים.
השפעה בבית הספר ובמשפחות
השפעתם של דיונים אלה מורגשת בבתי הספר. על פי סקר שצוטט על ידי פרנסיס דופוי-דרי, מורים רבים מבחינים בעלייה בהערות סקסיסטיות או אנטי-פמיניסטיות בכיתה. חלק מהנערים מערערים בגלוי על שיעורים בנושא שוויון מגדרי, ואף מרחיקים לכת וטוענים ש"זה נורמלי שלנשים יהיו פחות זכויות" או שפמיניסטיות "שולטות".
בתוך משפחות, עלייה זו באנטי-פמיניזם יוצרת גם מתחים, ומציבה אמהות ואחיות בחזית הגישות הללו. קונפליקטים אלה חושפים עד כמה רעיונות המופצים באינטרנט יכולים להשפיע על חיי היומיום ועל מערכות יחסים בין-אישיות.
קיטוב דורי
באופן פרדוקסלי, פרנסיס דופוי-דרי מציין כי "נערות צעירות מגיבות לעלייה זו בשיח הגברי על ידי הזדהות כפמיניסטיות מוקדם יותר מבעבר, לפעמים כבר בחטיבת הביניים." תופעה זו מדגישה את הקיטוב המגדרי והופכת את הקשר לסקסיזם לבעיה חברתית וחינוכית אמיתית.
דינמיקה כפולה זו – גבריות בקרב חלק מהנערות ואישור פמיניסטי בקרב נשים צעירות – מראה שהדיון על שוויון אינו סטטי ואינו שולי. זוהי תופעה מובנית, המונעת על ידי רשתות חברתיות ודיונים חברתיים עכשוויים.
חשיבות החינוך והדיאלוג
לאור מצב זה, מומחים מדגישים את הצורך בחינוך לאוריינות תקשורתית, דיאלוג פתוח בתוך משפחות והוראה נמרצת בנושא שוויון מגדרי. הבנת המנגנונים העומדים מאחורי דיונים אלה מאפשרת לנו לתמוך בצעירים בפיתוח ערכים משלהם ולמנוע את התפשטותם של סטריאוטיפים סקסיסטיים.
הופעתן המוקדמת של נערות פמיניסטיות מדגימה גם כי התגייסות יכולה להיות חיובית. על ידי שילוב של העלאת מודעות, חינוך והקשבה, ניתן להפחית קיטוב ולטפח יחסים מכבדים בין בנים לבנות.
בסופו של דבר, עליית הרטוריקה הגברית בקרב בני נוער אינה רק "פרובוקציה דורית". היא חושפת סוגיות עמוקות יותר הקשורות לזהות, למדיה חברתית ולתפיסת השוויון. לכן, תצפית זו קוראת להציב את החינוך לשוויון בלב מדיניות בית הספר והמשפחה. מעבר לסטטיסטיקות ולמחלוקות, איכות האינטראקציות בין בנות לבנים היא זו שעומדת על הכף. על ידי טיפוח דיאלוג, הבנה וחשיבה ביקורתית, ניתן להפוך תופעה מדאיגה להזדמנות ללמידה ולהתקדמות חברתית.
