בטח שמעתם את השמועה הזו: אנחנו כביכול בולעים עד שמונה עכבישים בשנה בזמן שאנחנו ישנים, עם פה פעור ומחוסר הכרה. זו מחשבה מצמררת, אבל היו סמוכים ובטוחים: המיתוס הזה שקרי לחלוטין. המדע מציע גרסה הרבה יותר מרגיעה של המציאות.
שמועה שנולדה כדי לבחון את אמינותנו
מיתוס זה מקורו בשנות ה-90 וחב רבות ליצירתיותה של העיתונאית ליסה בירגיט הולסט. בשנת 1993, היא פרסמה מאמר במגזין PC Professional ובו רשימה של "עובדות אבסורדיות", במטרה להדגים עד כמה משתמשי אינטרנט משתפים בקלות מידע לא סביר ללא אימות. ביניהם היה הרעיון שאנו בולעים עכבישים בשנתנו. אין סטטיסטיקות אמיתיות, אין מחקרים מדעיים: רק דוגמה אבסורדית במכוון.
ובכל זאת, המסר התפשט כמו אש בשדה קוצים. מיילים בשרשרת, פורומים, ואז מדיה חברתית... האנקדוטה הקטנה הפכה ל"אמת" בדמיון הקולקטיבי. מנקודת מבטם של המדענים, מעולם לא נמצאו ראיות התומכות בתרחיש זה. להיפך, כל התצפיות מפריכות אותו.
עכבישים בורחים מבני אדם... אפילו בלילה
מנקודת מבט ביולוגית, הרעיון כמעט בלתי אפשרי. עכבישים הם יצורים רגישים מאוד לסביבתם. התנועה הקלה ביותר, חום או נשימה אנושית מתריעים בפניהם מיד על סכנה פוטנציאלית. גופם מכוסה בשערות חישה המסוגלות לזהות רעידות וצלילים, מה שהופך אותם לגלאי חדירות מצוינים. לכן, פה פתוח בזמן השינה אינו מייצג הזדמנות, אלא אות לברוח.
יתר על כן, התנהגותם הטבעית סותרת את המיתוס הזה. הם פעילים בעיקר בלילה, וצדים חרקים זעירים כמו זבובים ויתושים. התקרבות לפנים אנושיות ישנות תהיה חסרת טעם: אין סיבה לסכן את חייך רק כדי ליפול לפיו של אדם ישן. ואם, עקב תפנית בלתי סבירה כלשהי, עכביש ייגע בפניך, הרפלקס שלך יהיה מיידי: אפילו בשינה עמוקה, מגע חריג בדרך כלל גורם להתעוררות מיידית.
המומחים הם קטגוריים.
רוד קרופורד, אוצר במוזיאון בורק להיסטוריה של הטבע בסיאטל ומומחה לעכבישים, מסכם זאת בצורה מושלמת: "עכבישים אינם מתקרבים במכוון לאדם ישן". סיינטיפיק אמריקן וכלי תקשורת מדעיים רבים אחרים מאשרים את הקונצנזוס: הרעיון הוא בדיוני לחלוטין ולא מציאותי מבחינה ביולוגית.
מדוע המיתוס הזה נמשך?
הצלחת השמועה הזו נובעת ממנגנון פשוט: היא משחקת על הפחדים האינסטינקטיביים שלנו. מי לא רעד למחשבה על חיה קטנה שזוחלת עליהם בזמן שהם ישנים? המוח שלנו שומר מידע מזעזע או דוחה טוב יותר, רפלקס שירשנו מהאבולוציה כדי להגן עלינו מפני סכנה.
יתר על כן, בעידן הדיגיטלי, תוכן מסקרן או מפחיד מסתובב הרבה יותר מהר מעובדות מדעיות. למיתוס העכבישים הנבלעים יש את כל המרכיבים להפוך ויראלי: שינה, חיה מפחידה ו"אמת נסתרת" לכאורה. מאחורי האנקדוטה הזו מסתתר לקח חשוב: אמת את המקורות שלך והישאר ביקורתי כלפי מידע סנסציוני.
בקיצור, תישנו בשקט, באמת, כי שום מחקר מדעי לא תומך ברעיון הזה. עכבישים בורחים באופן טבעי מבני אדם ואין להם סיבה לזחול לתוך הפה שלכם במהלך הלילה. אז בפעם הבאה שמישהו יזכיר את שמונת העכבישים השנתיים המפורסמים האלה, אתם יכולים לענות בביטחון: זו אגדה אורבנית.
moi je me suis réveiller une nuit par le passé avec une araignée dans la bouche et je l est écraser entre mes lèvres alors ces possible mais très rare ces arrivée 1 fois en 49 ans.