פאטפוביה
על המדור פאטפוביה
מדור הפאטפוביה של The Body Optimist מסביר, מתעד ונאבק באפליה ובסטיגמה שאנשים שמנים חווים. הגדרות, עדויות אישיות, ניתוחים ועצות מעשיות פונים לאנשים שחיים עם דעות קדומות על משקל ולקרובים אליהם, מתוך אמונה ברורה: שום גוף לא מצדיק לעג, הדרה או יחס לא שוויוני, לא אצל הרופא, לא בעבודה ולא ברשת.
מה תמצאי במדור הפאטפוביה
- להבין פאטפוביה: הגדרות, איך פועלות דעות קדומות נגד שמנים והמיתוסים שמזינים אותן.
- מערכת הבריאות: ביקורים שמתמקדים במשקל, ציוד שלא מתאים וסיפורים של מטופלות שהתלונות שלהן נדחו.
- עבודה ויומיום: קבלה לעבודה, ביטוח, תחבורה, בגדים ומבטים במרחב הציבורי, מדוגמנית שנדחתה על ידי חברת ביטוח בגלל משקלה ועד נוסעת שלדבריה הורדה מטיסה.
- זוגיות ומיניות: הערות על משקל, פטישיזציה ופרקטיקות משפילות כמו "הוגינג" (hogging).
- תקשורת ורשתות חברתיות: קלישאות, לחץ לרדת במשקל והטרדה ברשת של ידועניות ודוגמניות במידות גדולות, כמו הדוגמנית שכונתה "שמנה מדי" והציתה מחדש את הוויכוח.
איך באה לידי ביטוי פאטפוביה?
פאטפוביה היא האפליה והסטיגמה שמופנות כלפי אנשים שמנים בגלל מידת הגוף שלהם, והיא הרבה מעבר לעלבון. היא מופיעה בין היתר:
- במערכת הבריאות: תסמינים שמיוחסים אוטומטית למשקל, אבחנות שמתעכבות, שרוולי מד לחץ דם או מיטות בדיקה קטנים מדי.
- בעבודה: מועמדויות שנפסלות, הערות על "התדמית" מול לקוחות, קידום שנבלם.
- במרחב הציבורי: מושבים צרים מדי, מידות שחסרות בחנויות, הערות של זרים.
- בתקשורת: דמויות שמנות שמצטמצמות לתפקיד הקומי, תמונות "לפני ואחרי" שמוצגות כסיפורי הצלחה.
היא יכולה גם להיות מופנמת: בסוף שופטים את עצמנו דרך הדעות הקדומות שספגנו.
איך מגיבים להערות ולאפליה על רקע משקל?
התגובה מתחילה בסירוב לתת לגוף שלך להפוך לנושא שיחה שלא ביקשת. כמה קווים מנחים:
- מול הערה, הסיטי את השיחה בלי להצדיק את הבריאות או את האכילה שלך ("המשקל שלי הוא עניין שלי").
- מול איש צוות רפואי, חזרי על הסיבה לביקור, שאלי אם השקילה באמת נחוצה, ואם האמון נשבר, חפשי מטפל אחר.
- בעבודה או כשמסרבים לתת לך שירות, שמרי תיעוד בכתב ועדויות, ופני לגוף לשוויון, לארגון עובדים או לעורך דין במדינה שלך.
- למען עצמך, הקיפי את עצמך באנשים ובחשבונות שלא מעירים על משקל, ושאבי כוח מתנועת הבודי פוזיטיב.
הגישה שלנו: לקרוא בשם, להסביר, לתמוך
המגזין שלנו, שנקרא בעבר Ma Grande Taille, הפך את המאבק באפליה על רקע משקל לעמוד תווך של הקו המערכתי שלו. אנחנו משתמשים במילה "שמנה" בלי שום קונוטציה שלילית ומסרבים להפוך ירידה במשקל לתנאי לכבוד. הכתבות שלנו נותנות קול לאנשים שהנושא נוגע בהם ומפרקות את המנגנונים, במקום לעצור בזעם.
כתבות מומלצות להתחלה
- משפטים פאטפוביים שאומרים בלי לשים לב: ולמה הם פוגעים.
- "זה לא תלוי בי לרדת במשקל": התשובה של אישה אחת להתקפות שיימינג על הגוף שלה.
- פאטפוביה בזוגיות: עדות אישית על הסטנדרט הכפול שהיא חושפת.
שאלות נפוצות
האם פאטפוביה אסורה בחוק?
זה תלוי במקום שבו את גרה. במדינות רבות, חוקים נגד אפליה מגנים על מאפיינים כמו מוגבלות, מצב בריאותי או מראה חיצוני, ולפעמים אפליה על רקע משקל נכללת בהם. יש מקומות שבהם החוק אוסר במפורש אפליה על רקע משקל, ובאחרים המשקל אינו מוגן במפורש, לכן כדאי לבדוק את החוק במדינה שלך או להתייעץ עם גוף לשוויון או עם עורך דין.
מה ההבדל בין פאטפוביה לבודי שיימינג?
בודי שיימינג הוא ביקורת או לעג על גוף של אדם, בכל מידה ובכל צורה. פאטפוביה רחבה יותר: זו מערכת של דעות קדומות ואפליה שמכוונת במיוחד לאנשים שמנים, ומגבילה גם את הגישה שלהם לטיפול רפואי, לעבודה ולציוד שמתאים לגוף שלהם.
למה להגיד "שמנה" ולא "בעודף משקל"?
אקטיביסטיות רבות החזירו לעצמן את המילה "שמנה" כתיאור ניטרלי, בדיוק כמו "גבוהה" או "רזה". "עודף משקל" ו"השמנת יתר" הם מונחים רפואיים שמרמזים על סטייה מנורמה. העיקר הוא לכבד את המילים שכל אדם בוחר כדי לתאר את עצמו.
להעמקה: כל הנושאים שלנו במדור החברה, מדור הפמיניזם ומדור להט"ב+, וגם מדור הביטחון העצמי.