מה היה קורה אם חלק מההיסטוריה הקולקטיבית שלכם היה עוזב את כדור הארץ כדי להתיישב על הירח? בשנת 2027, קפסולה תוכל להגיע ללוויין הטבעי שלנו עם משימה שאפתנית: לשמר תיעוד מתמשך של האנושות. הפרויקט, המשלב יכולות טכנולוגיות, חלום קוסמי ודיון חברתי, מסקרן באותה מידה שהוא מרתק.
קפסולת ירח אושרה על ידי נאס"א
פרויקט בינלאומי זה, שכונה "מקלט על הירח", הוצג רשמית ב-21 במרץ 2024 בפריז. מטרתו: להנחית קפסולת זמן על הירח כחלק ממשימה של תוכנית CLPS (שירותי מטען ירח מסחריים) של נאס"א, המשולבת ביוזמת ארטמיס.
הרעיון נולד עם המהנדס הצרפתי בנואה פייבלי, שעמד בראש צוות רב-תחומי של מדענים, אמנים, מהנדסים והיסטוריונים. הפרויקט נתמך על ידי אונסק"ו ונמצא תחת חסותו של נשיא הרפובליקה הצרפתית. השאיפה ברורה: לשלוח, עד 2027, ארכיונים המסוגלים לעמוד בתנאים הקיצוניים של פני הירח. זו אינה רק מחווה סמלית. המערכת כולה תוכננה לעמוד בדרישות הטכניות של משימת חלל. הקפסולה תהיה חלק ממשימה בפיקוח נאס"א, מה שמעניק ליוזמה ממד מוסדי חזק.
צפו בפוסט הזה באינסטגרם
מדוע לבחור בירח כ"כספת קוסמית"?
בניגוד לכדור הארץ, הירח אינו נתון לסחיפה אטמוספרית, פעילות טקטונית או תופעות אקלימיות. במילים אחרות, כל דבר המושקע שם יכול להישאר שלם במשך מיליוני שנים. במרחק של כ-384,400 קילומטרים מכדור הארץ, הירח הופך למקלט טבעי, כמעט כספת בקנה מידה קוסמי. בתקופה שבה הנתונים הדיגיטליים שלכם תלויים בפורמטים משתנים ובטכנולוגיות המתיישנות במהירות, הרעיון הוא ליצור ארכיון עצמאי ללא תלות במדיה האלקטרונית הנוכחית.
עשרים וארבע דיסקיות ספיר לספר את סיפור האנושות
ליבת הפרויקט מורכבת מ-24 דיסקיות ספיר תעשייתיות, כל אחת בקוטר של כ-10 סנטימטרים ועוביה מילימטר אחד. חומר זה נבחר בשל עמידותו יוצאת הדופן לשינויי טמפרטורה וקרינה. המידע נחרט בלייזר על דיסקיות אלו בצורת מיקרופיקסלים אנלוגיים.
המטרה שאפתנית: לאפשר קריאה בעין בלתי מזוינת או בזכוכית מגדלת פשוטה, ללא טכנולוגיה מורכבת. כל דיסק יכול להכיל כמה מיליארדי פיקסלים, הכוללים אלפי עמודים בצורת תמונות, דיאגרמות או לוחות הסבר. החריטה מתבצעת בשיתוף פעולה של מוסדות מדעיים צרפתיים, כולל הוועדה הצרפתית לאנרגיות חלופיות ואנרגיה אטומית (CEA). המכלול כולו יוצב במיכל מוסמך שנועד לעמוד בלחצי ההובלה והפריסה על הירח.
מה אנחנו יכולים להעביר הלאה מעצמנו?
"מקלט על הירח" סובב סביב שאלה עמוקה: מה אתם רוצים להעביר הלאה על הציוויליזציה שלכם במשך מיליוני שנים? התוכן בנוי סביב שלושה נושאים: מי אנחנו, מה אנחנו יודעים ומה אנחנו עושים. הוא משלב אלמנטים הקשורים למתמטיקה, מדעי הטבע, פליאונטולוגיה, תולדות האמנות והישגים תרבותיים מרכזיים.
הפרויקט כולל גם אחסון של גנומים אנושיים זכריים ונקביים, אשר רוצפו בקנדה על ידי מרכז מדעי הגנום ע"ש מייקל סמית' (BC Cancer). הפרופילים, המכונים "גנומנאוטים", נבחרו באמצעות הליך המתואר כאנונימי וקפדני מבחינה מדעית. אונסק"ו תומכת במימד המורשת של הפרויקט, בעיקר באמצעות שילוב תוכן הקשור לאתרי מורשת עולמית וטקסטים מרכזיים בנושא ביואתיקה וזכויות אדם.
בין קסם למחלוקת ברשתות החברתיות
כפי שקורה לעתים קרובות בפרויקטים של חלל, ההכרזה לא התקבלה באישור אוניברסלי. ברשתות החברתיות, ישנם קולות המגנים את מה שהם תופסים כצורה חדשה של זיהום חלל. מבקרים אלה טוענים שהאנושות כבר רוויה את כדור הארץ מספיק מבלי לייצא את עקבותיה למקומות אחרים.
אחרים, לעומת זאת, מביעים יראת כבוד ממה שהטכנולוגיה מאפשרת כעת. רבים מדברים על אבולוציה "משוגעת" של יכולות אנושיות ומריעים לחוצפה של פרויקט שמעז לחשוב לטווח ארוך, הרבה מעבר למחזורים פוליטיים או כלכליים. בין דאגה אקולוגית להערצה מדעית, הדיון משקף שאלה רחבה יותר: כיצד ליישב בין חקירה, אחריות וזיכרון קולקטיבי?
בסופו של דבר, מעבר להישג הטכני, "מקלט על הירח" מעלה ספק ביחס שלנו לשידור. בעולם שבו הכל מתעדכן, מוחלף ומורד, בחירה בחריטה קבועה ויציבות ירחית היא כמעט מחווה פילוסופית. אחסון ההיסטוריה האנושית על הירח פירושו לקבל את העובדה שעלינו להתייחס לקיומנו בקנה מידה קוסמי.
