כיום, מספר הולך וגדל של נשים בוחרות לפקוד מקומות חד-מיניים, בין אם חדרי כושר, בריכות שחייה, תחבורה ציבורית או מקומות בילוי. מגמה זו הולכת ומתעצמת, מונעת על ידי צורך אמיתי בשלווה וחופש. רחוקה מלהיות נסיגה, התפתחות זו ממחישה, להיפך, תנועה של שחרור המושרשת בחיי היומיום.
שאיפה לביטחון מעל הכל
הסיבות לעניין הגובר הזה הן רבות , אך אחת בולטת בבירור: החיפוש אחר ביטחון, הן פיזי והן פסיכולוגי. כידוע לכם, אלימות מינית, חדירות, הערות לא הולמות והתנהגות לא רצויה מתמשכת נותרות מציאות. בהקשר זה, נשים רוצות להיות מסוגלות ליהנות מפעילויות פשוטות מבלי להיות כל הזמן בכוננות גבוהה. כאן יוזמות לנשים בלבד הופכות לחשובות כל כך.
קחו לדוגמה את "Lady Swim" בפריז. מפגשי שחייה לנשים בלבד אינם טרנד חדש, אלא תגובה קונקרטית לצורך עמוק: הצורך להרגיש חופשי לנוע, לשחות או ליהנות במים מבלי לדאוג מי צופה או שופט. הצניעות של כל אישה מכובדת, כמובן, אבל מעל הכל, יש תחושה של שחרור וחיבור מחדש לגוף, חופשייה מלחץ חיצוני. אישה יכולה לבוא כפי שהיא, עם הקימורים שלה, החוזקות שלה, הספקות שלה, ולהרגיש לגיטימית לחלוטין.
מקומות שבהם הגוף נחווה בצורה שונה
אותה רוח נמצאת גם בחדרי כושר לנשים בלבד. עבור רבות, חדר כושר מעורב יכול להפוך במהרה למרחב שבו המבט הגברי מכביד, שבו שיפוטיות נתפסות פוגעות במוטיבציה, ושבו מכשירים מסוימים הופכים לבלתי שמישים משום שהאווירה אינה מסבירת פנים. לעומת זאת, חדרי כושר לנשים בלבד מציעים אקלים של אמון שבו נשים מעזות לנסות פעילויות חדשות, שבו הן לפעמים אף מעודדות זו את זו, ושבו ביצועים מפנים את מקומם להנאת התנועה. זהו גן עדן מעורר שמזין גם את הנשמה וגם את השרירים.
הפרדה בין מגדרים בפעילויות טיולים ופנאי
והפרדה מגדרית אינה מוגבלת עוד לספורט. היא משפיעה גם על התחבורה, תחום שבו חוסר ביטחון נפוץ במיוחד. האפשרות "נשים באובר", לדוגמה, מאפשרת למשתמשות לבחור נהגת. תכונה מבוקשת זו מציעה שקט נפשי יקר ערך, במיוחד לנסיעות ליליות. גם אם זמני ההמתנה עשויים להיות ארוכים יותר, רבים מעדיפים להמתין קצת יותר זמן מאשר לחצות את העיר במצב של דריכות מתמדת.
גם סצנת המסיבות ממציאה את עצמה מחדש, למשל עם "לה ברינגה", שמארגנת מסיבות לנשים בלבד בליון ובנאנט. אלו מסיבות שבהן אנשים רוקדים, צוחקים ונהנים מבלי לדאוג שמישהו ינסה לכפות את עצמם, להתקרב יותר מדי או להיות דוחפים. זהו מרחב שבו אנרגיה נשית זורמת בחופשיות, שבו אפשר לגלות מחדש את שמחת המסיבה ללא לחץ.
רצון לשייכות, שיתוף ואחווה
מעבר לבטיחות, מרחבים לנשים בלבד עונים על צורך עוצמתי נוסף : הצורך בשייכות. קבוצות הדיון והפעילויות שמציעה עמותת "Passer'Elles" בליל מדגימות עד כמה נשים מעריכות את היכולת להתחבר זו לזו, לחלוק את חוויותיהן, את חייהן ואת אתגריהן, ללא הפרעה או שיפוט גברי. במרחבי ביטוי אלה, אחיות מקבלת מימד אמיתי, כמעט מוחשי. שם, הן מדברות, הן צוחקות, הן נרפאות יחד, ולפעמים מתייחסות לסוגיות בלתי נראות במקומות אחרים. זהו מפלט, אך גם קרש קפיצה לביטחון עצמי גדול יותר בעולם החיצון.
הדיון על מרחבים חד-מיניים: חברה המשקפת
הנושא, עם זאת, ספג ביקורת. יש הרואים בו קרע בין המגדרים או הידרדרות לעבר סוג של אפרטהייד מיני. אחרים תומכים בשילוב וולונטרי, שבו כל אדם יכול להחליט את סוג המרחב שהוא זקוק לו בכל רגע נתון. הדיון קיים ומשקף חברה העוסקת עמוקות בהרהורים על האופן שבו ניתן להגן טוב יותר, לכלול טוב יותר ולכבד טוב יותר.
בסופו של דבר, מה שבטוח הוא שעלייתם של מרחבים לנשים בלבד היא תגובה פרגמטית ויצירתית למציאות שחוות נשים. זוהי דרך להתמקד מחדש, להרגיש את עצמן במלואה, לנוע בתוך מרחב שנועד לרווחתן הקולקטיבית של נשים. כאשר סביבה מעוצבת לבטיחות, חופש וכבוד, נשים משגשגות.
