מה היה קורה אם מוחותיהם של הדורות הצעירים היו מתפקדים בצורה שונה מאלה של המבוגרים מהם? מחקרים אחרונים במדעי המוח והחינוך מצביעים על מגמה מפתיעה: נראה כי מדדים קוגניטיביים מסוימים יורדים בדור ה-Z. התפתחות זו מעלה שאלות, אך אינה מגנה דור יצירתי, מחובר ובעל תושייה.
נקודת מפנה פורצת דרך באבולוציה של ביצועים קוגניטיביים
במשך כמעט מאה שנה, ציוני IQ ויכולות קוגניטיביות מסוימות שנמדדו על ידי מבחנים סטנדרטיים נטו להשתפר מדור לדור. עם זאת, חוקרים צופים כעת בהאטה אפשרית, או אפילו בירידה קלה, בקרב אנשים שנולדו בין סוף שנות ה-90 לתחילת שנות ה-2010.
התחומים המושפעים? קשב מתמשך, זיכרון עבודה, הבנת הנקרא, פתרון בעיות וציוני IQ כלליים מסוימים. ראוי לציין כי שינוי זה מתרחש גם כאשר הזמן המושקע בבית הספר גדל. משמעות הדבר היא שלא מדובר בחוסר מאמץ או מוטיבציה, אלא בשינוי עמוק בסביבה הקוגניטיבית.
מוח שעוצב על ידי טכנולוגיה דיגיטלית
דור ה-Z הוא הראשון שגדל עם סמארטפון בכיס, התראות מתמידות וגישה מיידית למידע. הקשר זה משנה את אופן השימוש במוח.
גלילה מתמדת של תוכן, סרטונים קצרים ורצף מהיר של גירויים מעודדים את מה שמומחים מכנים "קשב חלקי רציף". אתם ממוקדים, אך לעולם לא באופן מלא. תמיד מוכנים לעבור למשימה אחרת, התראה נוספת, פיסת מידע נוספת. על פי מספר מחקרים , פיצול זה של קשב עלול להשפיע על זיכרון העבודה ועל הביצועים במשימות מורכבות הדורשות מחשבה עמוקה וריכוז מתמשך.
פורמטים קצרים: מערכת יחסים חדשה עם קריאה ולמידה
מדיה חברתית ופלטפורמות וידאו מעדיפות תוכן קצר, מהיר וחזותי. פורמט זה אינו בעייתי מטבעו, אך הוא משנה הרגלים קוגניטיביים. כאשר קריאה מעמיקה מפנה את מקומה לזרם רציף של תמונות וטקסטים קצרים, מנגנונים מסוימים הקשורים להבנה מורכבת ולשינון עשויים להיות פחות מעורבים.
מחקרים שנערך בעיקר בארצות הברית מראים מתאם בין שימוש אינטנסיבי במדיה חברתית לבין ציונים קוגניטיביים נמוכים יותר בקרב מתבגרים, אפילו בשימוש יומיומי מתון יחסית. עם זאת, מילת אזהרה: מתאם אינו מרמז על סיבתיות. החוקרים נותרים זהירים.
בית ספר בעידן המסכים: מציאת איזון
כלים דיגיטליים הפכו נפוצים בכל כיתות הלימוד. טאבלטים, מחשבים, פלטפורמות אינטראקטיביות: הם מציעים הזדמנויות חינוכיות חסרות תקדים. עם זאת, ישנם מומחים הסבורים כי שימוש שיטתי ובלתי מפוקח עלול להפריע ללמידה מעמיקה.
מסכים, מטבעם האינטראקטיבי ולעיתים מסיח הדעת, יכולים להסיט את תשומת הלב מאינטראקציה אנושית, דיאלוג, קריאה מתמשכת וניתוח ביקורתי. עם זאת, פרקטיקות אלו מוכרות כחיוניות לפיתוח חשיבה מובנית ונימוקים. האתגר אינו לאסור טכנולוגיה, אלא לשלב אותה בתבונה.
ויכוח מדעי שעדיין פתוח
חיוני להוסיף ניואנסים. לא כל החוקרים מסכימים על פרשנות הנתונים הללו. מבחני IQ מסורתיים מודדים צורות מסוימות של אינטליגנציה, אך האם הם באמת לוכדים את הכישורים המוערכים כיום?
דור ה-Z מפגין יכולת הסתגלות יוצאת דופן, מיומנות טכנולוגית יוצאת דופן, עיבוד מידע מהיר ויצירתיות דיגיטלית שאין להכחישה. מיומנויות אמיתיות אלה אינן תמיד נלכדות במלואן על ידי כלי מדידה מסורתיים. גורמים חברתיים, כלכליים וחינוכיים נוספים גם הם נכנסים לתמונה. הנושא מורכב ומצדיק ניתוח מדוקדק.
לאור תצפיות אלו, מספר מומחים ממליצים על שימוש מודע יותר בטכנולוגיה: עידוד קריאה ממושכת, מבנה זמני לימוד נקיים מהסחות דעת, הגבלת ריבוי משימות מיותר וטיפוח אינטראקציה אנושית ישירה. דור ה-Z אינו פחות מבריק; הוא פשוט מתפתח בסביבה שונה באופן קיצוני. האתגר, אם כן, אינו לבקר, אלא לתמוך. כי לכל מוח, ללא קשר לגיל, יש יכולת הסתגלות יוצאת דופן - בתנאי שניתנים לו התנאים הנכונים לשגשג.
