מישל אובמה מגנה בחריפות את הסטנדרט הכפול המתמשך שעמו מתמודדות נשים, אשר נשפטות בעיקר על סמך הופעתן ולא על סמך הישגיהן. בפודקאסט " Call Her Daddy " של הפודקאסט האמריקאי אלכס קופר, הגברת הראשונה לשעבר של ארצות הברית משתפת את ניסיונה האישי ומעלה את המודעות לשנאת נשים המושרשת בתרבות העולמית, תוך שימוש בציטוטים רבים וחזקים כדי לתמוך בטענותיה.
קריירה יוצאת דופן שסבלה מביקורת
בוגרת פרינסטון והרווארד, מישל אובמה בנתה קריירה מרשימה כעורכת דין, מנהיגת עמותות וסגנית נשיא באוניברסיטת שיקגו לפני שכיהנה בבית הלבן בין השנים 2009 ל-2017. עם זאת, במהלך תקופתה בתקשורת, הפרשנות התמקדה בעקביות בתלבושותיה ולא בנאומיה או ברקע שלה. היא מצטטת כדוגמה פרופיל במגזין שהכותרת שלו החלה בתלבושת שלה, ודחקה את השכלתה וקריירתה לרקע: "הכותרת התחילה במה שלבשתי, לא בהשכלתי או בקריירה שלי: הכל התחיל באיך שנראיתי".
בושה עצמית ככלי שליטה
"גברים תמיד יתקפו את המראה שלך אם את אישה. זהו הרגל מושרש עמוק בתרבות העולמית לנסות לשים נשים במקומן על ידי תקיפת המראה הפיזי שלהן", היא מציינת בבהירות. אסטרטגיה זו, לדברי מישל אובמה, חוצה גבולות ונמשכת למרות ההתקדמות הפמיניסטית, והופכת את גוף האישה למטרה קלה להכפשת רעיונות מובעים.
חינוך והספירה הפרטית: בחירות אקטיביסטיות
כדי להתמודד עם שנאת נשים זו, מישל אובמה הגבירה את הופעותיה הפומביות בספרים כמו "Becoming" ובכנסים. בבית, היא נזהרת בדבריה כלפי בנותיה, מליה וסשה: היא נמנעת מלשאול אותן אם הן "יוצאות עם מישהו", שאלה שהיא מחשיבה כסקסיסטית ומעידה על חוסר ביטחון הורי, ומדגישה "מדוע נשים יצטרכו 'מישהו' כדי להתקיים?"
מישל אובמה הופכת אפוא את חווייתה האישית לתחינה אוניברסלית נגד סטנדרטים כפולים, ומזמינה אותנו להטיל ספק ברפלקסים הלשוניים והתרבותיים שלנו. המסר שלה מהדהד כקריאה להעריך נשים על האינטלקט והמעשים שלהן, הרחק מהשיפוטים השטחיים שעדיין מעכבים את התפתחותן.
