מדיה חברתית אינה עוסקת רק בטרנדים חסרי משמעות וריקודים חובבניים. היא כוללת גם נאומים רבי עוצמה וקולות של נשים שעולים. בגל של אקטיביזם, נשים מכריזות על עצמאותן ומדברות על הישגיהן. במשפחותיהן, הן חלוצות. לא משום שהמציאו מכונה מהפכנית, אלא משום שהן עשו את מה שאבותיהן מעולם לא יכלו לעשות.
שבירת מעגל של דור שלם
כשאנחנו חושבים על חלוצות, אנחנו חושבים באופן ספונטני על דמויות היסטוריות כמו מארי קירי, האישה הראשונה שזכתה בשני פרסי נובל בתחומים מדעיים, או אליס גיא, האישה הראשונה שביססה את מעמדה כבמאית ועבדה מאחורי המצלמה. עם זאת, ברשתות החברתיות, סוג אחר של חלוצה מטביע את חותמה בין הפיקסלים, ודוגלת בהישגיה האישיים. הם לא עומדים בראש המצאה גדולה, וגם לא היוזמים של תגלית פורצת דרך. אף על פי כן, הם הכוח המניע מאחורי השינוי בתוך משפחותיהם. הם נוקמים במסורות פטריארכליות ומחזירים לעצמם את החופש האבוד.
בעוד שנשות שושלתן כמעט תמיד חיו מבעליהן ונשארו אסירות בבתיהן, הן לוקחות בחזרה את השליטה על גורלן וכותבות את ההיסטוריה לטובתן. הן נוקמות בהן על כל הקורבנות שהוקרבו בגלל מינן. הן מסיימות את המשפט "אני הראשונה בשושלת שלי" באותה שכנוע כמו סיסמה פמיניסטית. חלקן מגנות על זכותן לטייל לבד, בעוד שאחרות מצהירות בגאווה שעזבו עבודה יציבה ובעלת שכר טוב למען עבודה שהן אוהבות.
חופש חדש ויקר
הכל התחיל כטרנד הומוריסטי, שמעולם לא נועד להפוך לאמונה של אישור עצמי. בתחילה, נשים ברשת קיבלו את הטרנד בקלות ראש, מבלי בהכרח להבין את הפוטנציאל הפמיניסטי שלו. הן סיפרו על אירועים אנקדוטיים למדי מחייהן, פרטים עסיסיים. אחת טענה שהיא האישה הראשונה במשפחתה שצפתה באוסף של "Heated Rivalry x One Direction", בעוד אחרת הודתה שהיא הראשונה ששרה את "The Subway" של צ'אפל רואן כשהיא מחופשת לאננס. זה גבל בביטול עצמי. הרעיון הראשוני? לתאר פעילות אקסצנטרית או אישית מאוד כאירוע ייחודי.
לאחר מכן, הביטוי הזה, שנועד בתחילה להיות הומוריסטי, קיבל גוון מחויב ורציני יותר. הוא הפך לקריאה להתאחדות, אפילו לכלי לביטוי עצמי. כך, במקום לספר על ההנאות האשמות והבילויים המוזרים שלהן, נשים ברשת משתפות כעת את הפעמים הראשונות הסמליות שלהן. סטודנטית לרפואה בת 23 סללה את הדרך. במקור מקרלה, הודו , היא אימצה את הביטוי הזה במהלך טיול בנושא אחיות בקשמיר. כשהיא עונדת צעיף אדום טיפוסי ומרימה את אצבעה האמצעית, היא כתבה לפוסט שלה כיתוב: "הראשונה במשפחה שלי שנוסעת בלי בעלי".
זה כל מה שנדרש כדי להשיק תנועה. נשים ברחבי העולם הלכו בעקבות האישה ההודית והקשיבו לדבריה, כל אחת תרמה את נקודת המבט הייחודית שלה וגילמה את ההתחדשות שלה. הן היו הראשונות לעבור לגור בכוחות עצמן, לפנות לטיפול, לשלם עבור לימודיהן, לקנות בית באופן עצמאי, פשוט לעשות את מה שרצו. נשים אלה, יורשות דור שהיה מדוכא, עצור, מעוכב ומוגבל, תובעות מחדש את האוטונומיה שלהן והופכות אותה למנטרה מרעננת.
@htbx222 Never given 1 f לא משנה 2 #fyp #iraq #baghdad #shaab #rusafa ♬ оригинальный звук - tgc @yeatfuckseveryone
שיר הלל לעצמאות הנשית
פתיחת חשבון בנק באופן עצמאי, הרשמה לאוניברסיטה, הליכה לקלפיות, לבישת מכנסיים, נהיגה ברכב... פעולות אלה שנראות לנו "דבר שבשגרה" כיום היו אסורות רק לפני מספר שנים. בעוד שבמדינות מפותחות רבות, חופש כבר אינו פריבילגיה לנשים, במדינות מסוימות, עצמאות נשית נותרה אוטופיה רחוקה.
באפגניסטן , למשל, נשים הן אסירות של משטר הטליבאן האכזרי. הן אינן יכולות לצאת החוצה בלי רעלה, לעבוד, ליצור קשר עין עם גבר או לטייל בפארק. גרוע מכך, צו מאלץ אותן לחסום את חלונות בתיהן. הסצנות בסדרה "סיפורה של שפחה" משקפות את המציאות בחלקים מסוימים של העולם. באמצעות תנועת "אני הראשונה בשושלת שלי" , נשים אינן מתפארות בהישגיהן; הן מאתגרות את הסטטוס קוו, בדרכן שלהן, ומזכירות לנו שזכויות הנשים שבריריות.
@abbietravelin שזה כרוך בגלישה ובטיולים בעולם #surftok #solofemaletraveler #surftok ♬ דף לבן וריק של Mumford and sons - ⋆｡𖦹🦎
ברשתות החברתיות, יש מגמות שמהדהדות יותר מאחרות. בעזרת המשפט המאחד הזה, נשים הצליחו לאשר מחדש את עצמאותן. כי חופש לא צריך להיות פריבילגיה, מזל טוב, או אפילו נושא לוויכוח. הוא צריך להיות מובן מאליו.
